אבנים בדרכי השתן

אבנים בשלפוחית השתן, או בדרכי השתן כמכלול, מופיעות על פי ההערכות אצל כ-15-5% מהאוכלוסייה ומאופיינות באחוז חזרה גבוה במיוחד. האבנים עלולות להכיל חומרים שונים, כאשר בדרך כלל מדובר באבנים הכוללות מלחי סידן ואוקסלט, ולעיתים תרכובות אחרות.

לייעוץ ותיאום תור השאירו פרטים

השורה התחתונה היא שמדובר במצב מורכב הגורם לאי נעימות רבה, בעיקר עקב הכאב העז הנובע ממנו: למעשה, רבים מהסובלים מהבעיה של אבנים בדרכי השתן המתבקשים לדרג את עוצמת הכאב שלהם נוקבים בעוצמה המקסימלית (10).

ממה נובעות אבנים בדרכי השתן?

קיימת סבירות גוברת להופעת אבנים בשלפוחית השתן אצל גברים עם הפרעות חסימתיות הנגרמת מהגדלה טבה של הערמונית. הימצאות האבנים מושפעת בהמשך לכך ממשתנים דוגמת אלו:

  • גיל – גיל מתקדם הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להיווצרות אבנים בדרכי השתן, עקב נזקים מצטברים, שינויים באורח החיים (דוגמת הפחתת כמות המים ששותים) ועוד. אם הבעיה מופיעה לפני גיל עשרים, יש לבצע בירור מטבולי
  • מגדר – הבעיה מעט שכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים
  • משקל – אנשים במשקל עודף הם בדרגת סיכון גבוהה לסבול מהבעיה
  • תזונה – בעיקר אנשים שצורכים כמויות גבוהות של מלחים ומינרלים
  • מיקום גיאוגרפי – במזרח התיכון הסיכויים לסבול מאבנים בשלפוחית השתן גבוה יותר מאשר אזורים אחרים, עקב השילוב בין הטמפרטורות החמות, השתייה שאינה מספיקה והרגלי התזונה, לרבות צריכה מוגברת של ירקות
  • היפרתירואידיזם – פעילות יתר של בלוטת התריס
  • כמות מוגברת של ויטמין D, ו/אם צריכה של תוספי סידן
  • תרופות – ישנן תרופות שהאדם נוטל שעלולות להגדיל את הסיכויים להיווצרות אבנים, דוגמת תרופות ייעודיות לאיידס
  • מחלות – לרבות מחלות מעי דק, מחלת המפרקים גאוט או מחלות ממאירות אחרות

אבנים בדרכי השתן תסמינים

אבחון מדויק של אבנים בשלפוחית הוא אחת מדרישות החובה בדרך לטיפול יעיל בבעיה. מדובר בבעיה ש"קל" להבחין בתסמינים האפשריים שלה, אם כי עשוי להיות קושי לייחס אותן דווקא אליה. במקרים אחרים, האבנים תתפתחנה להן בדרכי השתן במשך שנים בלי שהאדם יסבול מסימפטומים הניתנים לייחוס.

התסמינים המחשידים לתופעה כוללים:

  • דימום בשתן – בין אם דימום מקרוסקופי בו ניתן להבחין בדם, ובין אם מיקרוסקופי שאינו משפיע על צבע השתן. הדימום עלול להיות ממושך
  • קושי במתן שתן או בריקון השלפוחית
  • כאבי בטן תחתונה
  • עווית כלייתית – כאבים באזור המותן עקב חסימת האבנים
  • אי ספיקת כליות – אבן חוסמת עלולה לגרום לבעיה כרונית, עד לסילוק האבן, במסגרת הכליה נפגעת ותפקודה מוחמר בהדרגה
  • ועוד

כיום מוצעים אמצעים יעילים לאבחון הופעת האבנים, כמו גם סוגים אחרים של גידול בשלפוחית השתן. החשד הראשוני עולה בדרך כלל על פי הסיפור הקליני של המאובחן, לרבות התסמינים שהוא חווה. צורת אבחון מקובלת מבוססת על US וכן התבוננות בכיס השתן באמצעות מצלמה זעירה וגמישה, מה שידוע בתור ציסטוסקופיה .במקביל ניתן לבצע בדיקת CT  אשר מדויקת מאד באבחון אבנים בשלפוחית ובדרכי השתן, גם ללא צורך בחומר ניגוד.

מלבד הבדיקות שאמורות לאתר את האבנים ולתהות על קנקנן, נעשות פעמים רבות בדיקות דם ושתן במטרה לבדוק האם ישנן הפרשות חריגות של סידן, נתרן, חומצה אורית ועוד.

אבנים בדרכי השתן

כיצד מתבצע טיפול באבנים בדרכי השתן?

יש מקרים בהם אבנים בשלפוחית, במיוחד כאשר הן קטנות, תיפלטנה מעצמן, אפילו ללא טיפול. במצבים רבים אחרים, עם זאת, חשוב לטפל בבעיה – ורצוי שעה אחת קודם. טיפול באבנים בשלפוחית השתן יכול להתבצע כיום במגוון דרכים, מה שמשפר משמעותית את מצבם של אלו הסובלים מהבעיה.

בהתאם לגודל האבנים, גודל הערמונית, למספרן ולמאפיינים אחרים של האדם או הבעיה, מוחלט על האפשרויות של טיפול באבנים בשלפוחית השתן. על רקע העובדה שהסיבה השכיחה להיווצרות אבנים בשלפוחית בפועל היא ערמונית מוגדלת, מקובל לטפל גם בערמונית וגם באבנים באותו ניתוח. טיפול קר באבן עלול לסייע בטווח הקצר אך לעיתים קרובות ללא טיפול במקור היווצרות האבן (הגדלה טבה של הערמונית) האבן עלולה לחזור תוך תקופה קצרה.

ריסוק האבנים בדרכי השתן עשוי להתבצע באמצעות לייזר אצל אורולוג מומחה. המדובר הוא בטיפול זעיר פולשני, הנעשה בגישה האנדוסקופית. במסגרת הניתוח מכניסים מכשיר זעיר לצינור השתן עד לזיהוי האבן או האבנים. לאחר מכן משתמשים בסיב לייזר דק על מנת לרסק את האבן ולהסיר את הפירורים. טיפול בלייזר אבנים בשלפוחית השתן עשוי לספק תוצאות מצוינות, כאשר בכוחו להביא לריסוק מוחלט של האבנים. יחד עם "גירוד" המקטע החוסם של הערמונית דרך השופכה, ניתן להעלים את הבעיה.

צורת ריסוק נוספת של אבנים בדרכי השתן היא באמצעות גלי הדף, המכוונים למקום הייעודי באמצעות קרני רנטגן ומרסקים את האבנים לחלקים קטנים יותר בשאיפה שהם יצאו מהגוף באופן עצמאי. יש להדגיש שהפעולה הזו מתאימה בעיקר לאבנים שאינן גדולות יתר על המידה (עד 2 ס"מ לרוב) וכאשר מיקומן מאפשר זאת. היתרון הוא שהשיטה אינה נחשבת לפולשנית, גם אם כן נעשית תחת הרדמה מלאה או טשטוש.

איך מונעים את הבעיה?

אנשים הסובלים מאבנים בשלפוחית השתן, תהיה הסיבה להן אשר תהיה, יכולים לנקוט בכמה פעולות פשוטות על מנת להפחית את הסיכויים להיווצרות אבנים חדשות. הרגלי התזונה והשתייה מהווים חלק מרכזי בכך, ועשויים להפחית את הסיכויים להיווצרות אבנים בעשרות אחוזים. ראשית, חשוב להקפיד לשתות מים בכמות מספקת – לפחות 3-2 ליטר ביום – וגם בלילה.

במקביל, רצוי להפחית במזון את כמויות החלבון (במיוחד חלבון שהמקור שלו הוא מן החי) או המלח. באשר לצריכת הסידן, למרות שעודף סידן עלול להגדיל את הסיכויים לאבנים מלכתחילה מזון העשיר בסידן לא אמור להוות בעיה, כאשר עיקר הסיכון מהבחינה הזו הוא בתוספי הסידן למיניהם.

 

ד"ר אורי לינדנר
ד"ר אורי לינדנר

מומחה לאורולוגיה אונקולוגית, סגן מנהל מחלקה ומנתח במרכז רפואי קפלן. וכן, אורולוג כירורג פרטי במדיקל סנטר הרצליה. ד"ר לינדנר הינו מן החלוצים והמובילים בישראל את שיטת ביופסיית ההיתוך לאיתור סרטן הערמונית.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *