כתבות מקצועיות

אורולוג מומלץ: מהם הפרמטרים החשובים ביותר לבחירה?

עוד לפני שמבינים מהם הדגשים במציאת אורולוג, כדאי למפות את שדה המשחק בתוכו אנחנו פועלים. אורולוגיה קשורה למערכות השתן הן אצל גברים והן אצל נשים, ולכל מה שמתייחס למערכת הרבייה הגברית. התפקיד העיקרי של מערכת השתן הוא לסנן את הדם ולשמור עליה מחומרים רעילים. תהליך סינון הדם נעשה בעזרת הכליות. שלפוחית השתן היא זו אשר אוגרת את הנוזלים וצינור השופכה המחובר אליה מוציא את הנוזלים מהגוף. אצל גברים מערכת השתן משולבת יחד עם איברי הרבייה ומכאן נולד הקשר בין שני התחומים. אורולוג מומלץ מומחה באיתור וטיפול בכל הבעיות הקשורות לאיברי הרבייה הללו לרבות צינור הזרע, הערמונית, האשכים והפין. הוא יכול לאבחן ולהציע טיפולים מותאמים, באיכות ובמקצועיות גבוהים, ובכך אפילו להציל חיים.

אורולוג מומלץ: מה הוא עושה?

בדרך כלל מגיעים לאורולוג כאשר חווים הפרעות בתהליך מתן שתן, שליטה במתן שתן, אבנים בדרכי השתן, דלקות חוזרות וזיהומים חוזרים בדרכי השתן. אצל גברים מדובר לרוב על בעיות זקפה ואין אונות, ולעומת זאת, אצל נשים מדובר על צניחה של האגן, בעיקר אחרי לידה, ובריחת שתן במאמץ. תחום נוסף בהם אורולוג מומחה מומלץ קשור לבעיה של ערמונית מוגדלת ולנטייה של גברים לפתח את סרטן הערמונית.

הטיפול מבוסס על מספר שלבים, ובתחילת הדרך מתבצע אבחון מקיף של הבעיה. לרוב, יעבור הנבדק תשאול ולאחר מכן תתחיל בדיקה יסודית יותר. לאחר מכן, ברוב רובם של המקרים, כדי לקבל תמונה מלאה יותר, שולח אורולוג מומלץ את המטופל לבדיקת אורודינמיקה, הבוחנת הפרעות השתנה מבחינה תפקודית. בדיקה נוספת מתבצעת באמצעות מצלמה אותה מחדירים לשלפוחית השתן, ובאמצעותה בודקים האם קיימת הפרעה מבנית בשלפוחית היכולה לגרום להפרעות השתנה. לרוב, ינסה בהתחלה האורולוג לטפל בבעיה דרך טיפולים שמרניים כדוגמת תרגילי פיזיותרפיה, נטילת כדורים המסייעים לחלק מהבעיות וכדומה. אם הטיפול נכשל או לא נעשה שיפור מהותי, ניתן לבצע טיפול בהתאם לבעיה ממנה סובל המטופל. חלק מהטיפולים הם פולשניים, ויש מקרים בהם יש צורך בביצוע ניתוח.

פרמטרים חשובים בבחירת אורולוג מומלץ

אורולוג מומלץ: תחומי התמחות

המטרה הראשונה היא לבחור אורולוג המתאים לצורך שלכם ולבעיה איתה אתם מתמודדים. להלן תחומי הפעילות של אורולוג מומחה:

  1. הפרעות בתפקוד המיני: אין אונות, הפרעות זיקפה, בעיות פוריות, ספירת זרע נמוכה
  2. אורולגיית נשים: בעיות במערכת השתן, זיהומים בדרכי השתן, דלקות בדרכי השתן, הפרעות ברצפת האגן, דליפת שתן ועוד
  3. אונקולגיה אורולוגית: פרוסטטה, סרטן הערמונית, סרטן בדרכי השתן, סרטן באשכים
  4. אנדו אורולוגיה: אבנים בדרכי השתן
  5. אורולוגיה כללית: זיהומים והגדלה שפירה של הערמונית
  6. אונקולוגיית ילדים: בעיות הקשורות למערכת השתן והרבייה אצל ילדים וזה כולל בעיות הרטבה, דלקות וזיהומים במערכת השתן, מומים מולדים ועוד

חשוב לראות מהן ההתמחויות והניסיון של האורולוג בתחום הנתון. יכול להיות שמדובר על אורולוג מומלץ בעל שם עולמי באחד מהתחומים שצויינו כאן, אך רמת המקצועיות שלו בתחומים אחרים תהיה מוגבלת יותר (מסיבות ברורות).

אורולוגים מומלצים, אורולוג מומלץ

כך תמצאו אורולוג מומלץ

לאיתור וטיפול מהיר בבעיה אורולוגית יש חשיבות עצומה, וחשוב להגיע בהקדם לייעוץ, ובמידת הצורך לקבל הפניה לבדיקות ולקבוע תכנית טיפול מתאימה. כפי שציינו קודם לכן, את האורולוג כדאי לבחור בהתאם לבעיה, ולהתייחס בתהליך הבחירה לרמת המקצועיות, הניסיון והוותק שלו. אורולוג מומלץ יהיה כזה המקפיד לעמוד בחוד החנית בתחום, למשל, בכל הנוגע לטכניקות האבחון או הטיפול המתקדמות מדי שנה.

אורולוג מומלץ יידע לאבחן את הבעיה, להבין את הגורמים והסיבות להתרחשותה, להפנות לבדיקות הנכונות ולקבוע תכנית טיפול מתאימה המסייעת לטפל בבעיה. אורולוג מומלץ לרוב ירשים את המטופלים הפוטנציאליים באמצעות הידע שלו כבר במעמד השיחה הראשונית והפגישה, ולגרום לאותו מטופל פוטנציאלי את התחושה שהוא נמצא בידיים טובות. ראוי לציין כי חוות דעת והמלצות יוכלו ללמד אתכם לא מעט על מידת המקצועיות של האורולוג ועל כדאיות הפנייה אליו.

סרטן בשלפוחית השתן: מה חשוב לדעת והאם ניתן להחלים?

כשמדברים על סרטן בקרב גברים, רוב האנשים מעלים לנגד עיניהם את סרטן הערמונית, ובצדק גמור: מדובר בסרטן הצפוי לתקוף בסופו של דבר את הרוב המוחלט של הגברים המגיעים לגיל מסוים. יחד עם זאת, ישנם סוגי סרטן אחרים שצריך לתת עליהם את הדעת. כך למשל, סרטן שלפוחית השתן הוא הרביעי בשכיחותו בקרב גברים, והוא פוגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת. למרות שהמחלה עלולה לתקוף גם נשים, היא שכיחה בערך פי ארבעה בקרב גברים. בשנת 2018 למשל אובחנו בישראל 1,755 חולים חדשים במחלה, 1,447 מתוכם (כ-82.5%) גברים ו-308 (כ-17.5%) נשים.

סרטן שלפוחית השתן: מאפיינים עיקריים

שלפוחית השתן ממוקמת בחלקה התחתון של הבטן והתפקיד שלה הוא לאגור ולאסוף את השתן המועבר לכליות. במאמר הבא נציג בפניכם את הגורמים להופעה של סרטן, הסימפטומים המסייעים לזהות אותו בזמן, הבדיקות ותהליך האבחון, הטיפול וההחלמה מהמחלה.

סרטן בשלפוחית השתן מהווה מצב בו התאים באיבר זה מתרבים ללא בקרה, ולמעשה אינם "נשמעים" להוראות הגוף. התרבות זו יוצרת נזק לרקמה ומביאה לפציעתה, ולכן ברוב המקרים של סרטן שלפוחית השתן סימפטומים צפויים כוללים דימום בשתן, צריבה בעת מתן השתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן. במידה ואתם סובלים מאחד או יותר מתסמינים אלו, קבעו בהקדם פגישה עם אורולוג על מנת לעבור בירור מקיף ואבחון.

ברוב המוחלט של המקרים (כ-95% על פי נתוני משרד הבריאות) מקור סרטן הערמונית הוא בתאי הציפוי המקיפים את שלפוחית השתן. המזל הגדול של המחלה הזו, הוא שברוב המקרים מדובר במחלה שטחית מקומית, והגידול גדל לתוך חלל כיס השתן. בנוסף, ככל שחולפות השנים גדל מספר האבחונים בשלב מוקדם יחסית וקטן מספרם בשלבים מאוחרים, גרורתיים – בין אם עקב שיפור שיטות האבחון, הגדלת המודעות למחלה או כל סיבה אחרת. לכן, ניתן בהחלט לטפל בה באמצעות הסרה כירורגית פשוטה. אם הגידול הסרטני הוא בעל מימדים גדולים, או שלחילופין הוא מתפשט לאזורים אחרים בגוף, זה כבר סיפור אחר.

ברמה הכללית, סוג זה של סרטן מתחלק לשתי קבוצות עיקריות:

  1. סרטן לא חודרני לשכבת השריר: מופיע אצל כ-70% מהמטופלים. הטיפול הוא כריתה מקומית של הנגע ולאחר מכן שטיפה של כיס השתן עם חומר מיוחד
  2. סרטן החודר לשכבת השריר: סרטן זה מאפיין כ-20% מהמטופלים. הפתרון בחלק גדול מהמקרים הוא לבצע כריתה רדיקלית של כיס השתן: אצל גברים זוהי כריתה מלאה הכוללת את הערמונית, ואצל נשים הרבה פעמים יש צורך לבצע כריתה של הרחם והשחלות. בנוסף לכריתה של כיס השתן, מנקים את כל הבלוטות האזוריות ומבצעים הטיית שתן. בחלק מהמקומות בישראל ובעולם מבצעים ניתוח בשיטה הרובוטית כאשר ההחלמה היא הרבה יותר מהירה ויש פחות צורך בתוצרי דם. ניתן להשיג תוצאות טובות גם בניתוח פתוח וזה תלוי מטופל .

סרטן שלפוחית השתן גורמי סיכון

סרטן בשלפוחית השתן שכיח בעיקר בקרב גברים, והוא הרבה פעמים מופיע אצל אנשים עם היסטוריית עישון (כמובן שגם נשים).
גורמי סיכון נוספים להופעה של סוג זה של סרטן יכולים להיות קשורים לחשיפה לחומרים כימיים במקום העבודה, היסטוריה של הקרנות ודלקות חוזרות בדרכי השתן. למחלה בסיס גנטי, כאשר אנשים שבמשפחה שלהם יש היסטוריה של המחלה, נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לחלות בה.

סרטן שלפוחית השתן תסמינים

כאמור, במקרה של סרטן שלפוחית השתן תסמינים עיקריים קשורים בשתן עצמו, כאשר התסמין הבולט ביותר של סרטן זה הוא דם בשתן. אם זיהיתם כי יש לכם דם בעת מתן שתן או אתם חושדים בכך (דם בשתן עלול להיות סמוי), מדובר בנורת אזהרה אדומה המחייבת לגשת מיד לרופא המטפל או לאורולוג, ולבצע מספר בדיקות חשובות. כמובן, שהימצאות הדם אינה מעידה בהכרח על סרטן בשלפוחית השתן. חשוב להבין, כי יש מספר דברים שיכולים להוביל להופעה של דם בשתן וחלקן אינם מסוכנים, כמו אבנים בדרכי השתן, דלקת או זיהום בדרכי השתן, וכמו כן, גידול שפיר של הערמונית. כל אלו הן בעיות שכיחות ביותר הנחשבות קלות יחסית לטיפול, ובכל זאת זה מחייב בדיקה, במיוחד בקרב מעשנים, וזאת משום שאחוז גבוה מהם חולים במחלה.

בהמשך לכך, על הסרטן עלולות להעיד בעיות אחרות הקשורות במתן שתן: תחושת צריבה לא נעימה, או לחלופין שינויים בתדירות מתן השתן (בדרך כלל עלייה בדחיפות ובתכיפות מתן השתן). בחלק מהמקרים, כאשר מדובר בשלביה המתקדמים של המחלה, היא נחשבת לאגרסיבית, מתפשטת מהר, ויש לה אחוזי תמותה גבוהים. לכן, יש צורך לטפל במחלה בצורה אגרסיבית לפני שהיא גדלה למימדי ענק.

אבחון המחלה

אבחון סרטן שלפוחית השתן נחשב באופן יחסי למשימה מורכבת, וזאת על רקע העובדה שאין בנמצא בדיקת סינון שיכולה לגלות באופן יעיל את המחלה בקרב חולים מבלי שיופיעו תסמינים. בראש ובראשונה, חשוב לבקר אצל אורולוג מומחה. אם כל הממצאים חשודים ולא תקינים ואין סימנים של דלקת, ממשיכים ומשלימים את הבדיקות על מנת לשלול דלקת בדרכי השתן.

כאשר הבעיות לא חולפות, יש מקום להמשך בירור. כדי לאתר סוג זה של סרטן, משתמשים פעמים רבות בבדיקות הדמיה כמו סי טי או בדיקת אולטרה סאונד, ועושים זאת בין השאר במטרה לבדוק האם מדובר באבנים או בגוש בכיס השתן. כמו כן, חשוב לבצע בדיקת שתן כדי לזהות את כמות השתן. האבחון היעיל ביותר מתבצע באמצעות בדיקה הנקראת ציסטוסקופיה, המשלבת למעשה בין CT לבין אולטרה סאונד. בבדיקה זו מחדירים צינורית קטנה לתוך שלפוחית השתן ובקצה, אשר בקצה שלה יש מצלמת וידיאו, סיב אופטי ואור. במהלך הבדיקה מבצעים סריקה של חלל שלפוחית השתן, ובאמצעות כך למעשה בודקים האם יש או אין נוכחות של גידול בתוך שלפוחית השתן. הבדיקה נחשבת למהירה וליעילה במיוחד.

סרטן שלפוחית השתן

איך מטפלים בסרטן בשלפוחית השתן?

שלב הטיפול הראשון בקרב מרבית החולים יכלול כריתה אנדוסקופית של גידול בשלפוחית השתן. במהלך הפעולה, אותה מבצעים בחדר הניתוח תחת הרדמה כללית או הרדמה ספינלית, מוחדר אל תוך שלפוחית השתן דרך הפתח הטבעי שלה, מכשיר, באמצעותו כורתים את הגידול הסרטני בשלפוחית השתן. מטרת הניתוח כפולה:

  1. אם הדבר אפשרי, הניתוח מיועד להסיר את הגידול באופן מלא
  2. שליחת החומר שהוצאנו לביופסיה ולפתולוגיה, במטרה לבדוק את ההיסטולוגיה של הגידול. מטרה זו תסייע לנו לקבוע את המשך הטיפול בחולה

ביומיים הראשונים לאחר הניתוח, שוהה המנותח בבית החולים למטרת מתן שתן, כשהוא מחובר לצנתר קתטר. חשוב לציין, כי מרבית הגידולים של סרטן זה הם שטחיים, שלפוחית השתן הם גידולים שטחיים ובמקרה ואכן מדובר בגידול כזה, אפשר להציע לחולה טיפול שמרני. הטיפול יכלול ציסטוסקופיות חוזרות במרפאה על מנת לאבחן ולבדוק האם הגידולים חוזרים על עצמם.

לפעמים, יש צורך להוסיף טיפול בשטיפות של תרופות לתוך שלפוחית השתן על מנת למנוע חזרה או התקדמות של המחלה. במצבים של סרטן פולשני, יש צורך בפתרון ניתוחי.

שימו לב, שכאשר הוסרה השלפוחית באופן מלא, יש למצוא פתרון חלופי להטלת השתן. זאת, ניתן יהיה לעשות בין השאר בעזרת פתח בדופן הבטן, אליו מחברים שקית, או על ידי שיחזור השלפוחית. שלפוחית משוחזרת נוצרת מלולאת המעי של החולה עצמו, וניתן לחבר אותה לשופכה הטבעית של החולה. במצבים אלה יטיל החולה שתן באופן טבעי.

טיפול חדשני בסרטן שלפוחית השתן

אמנם סוג זה של סרטן נחשב לנפוץ ביותר כבר לאורך שנים, אך עד היום, אפשרויות הטיפול היו רחוקות מלהשביע רצון, וזאת בשל מספר סיבות: ראשית כל, כאשר מדובר בסרטן גרורתי, התרופות הקיימות אינן ספציפיות לתאים הסרטניים, גורמות לתופעות לוואי רבות, ויעילותן אינה גבוהה. הדבר השני הוא, שגם כאשר מדובר בגידול שאינו גרורתי, הנזק הגדול לרקמה בהסרתו גורם לתהליך החלמה ארוך עם סבירות גבוהה לסיבוכים. מכאן, עלה הצורך במציאת טיפולים יעילים יותר, ואנחנו יכולים לומר כי טיפול חדשני בסרטן שלפוחית השתן כבר קיים והוא נחשב ליעיל מאוד.

למעשה, כיום ניתן למצוא שני טיפולים חדשניים ביותר, שכדאי מאוד לדעת עליהם לאחר אבחון סרטן בשלפוחית השתן:

  • טיפול בהקפאה: טיפול בסרטן שלפוחית השתן כולל את הוצאת הנגע הסרטני מהשלפוחית בהליך כירורגי (בדרך כלל אנדוסקופי), ושליחתו לפתולוגיה לדירוג החודרניות שלנו, כלומר, האם הוא גרורתי. שיטה זו גורמת לאובדן תפקוד של הרקמה הבריאה של שלפוחית השתן, ומותירה את חותמה גם לאחר מכן, תוך פגיעה באיכות החיים. השיטה החדשה מתבצעת גם כן בשיטה אנדוסקופית, רק שלאחר לקיחת דגימת הביופסיה, לא מוציאים את הרקמה הסרטנית מהגוף, אלא מקפיאים ומייד מפשירים אותה. פעולה זו גורמת להרס הרקמה החולה מבלי לגרום לנזק לרקמה הבריאה. טיפול זה משמש כיום עבור מי שסובל מהגדלה שפירה קטנה בערמונית, וללא צורך לעבור ניתוח ערמונית מורכב.
  • סרטן שלפוחית השתן טיפול ביולוגי: לאחר שמוציאים את הגידול הסרטני בשלפוחית השתן, או מקפיאים ומפשירים אותו בשיטה החדשה, עדיין קיים החשש שמא תאים סרטניים יהיו נוכחים ברקמה ויאיימו לפרוץ מחדש. הדבר חמור עוד יותר כאשר בדיקת הגידול מראה כי הוא גרורתי, וכי קיים סיכון להתפשטות גרורות ברקמות אחרות בגוף. מסיבה זו, מקובל להתחיל אצל מטופלים עם סרטן שלפוחית השתן טיפול כימותרפי, אך למרבה הצער, מטופלים רבים אינם מצליחים לעמוד בתופעות הלוואי החמורות של הטיפולים שהוצעו עד כה. הטיפול החדש המוצע כיום מתאים הן עבור גידולים גרורתיים, והן עבור כאלה שאינם גרורתיים, והוא כולל שימוש בתרופה כימותרפית ביולוגית המתבייתת על הגידול באמצעות נוגדנים ומחסלת אותו. זוהי בשורה אדירה עבור המטופלים, שכן בזכות טיפול זה נגד סרטן שלפוחית השתן גרורות יכולות להיעלם תוך חזרה לחיים רגילים לגמרי.

סרטן שלפוחית השתן סיכויי החלמה

במקרה של סרטן שלפוחית השתן סיכויי החלמה נחשבים לגבוהים מאוד כאשר לא מדובר בסרטן גרורתי, ורוב המטופלים הללו (כ-90%), יחלימו, והסרטן לא יחזור בפרק זמן של 5 שנים ויותר. כמו כן, נתונים אלו אמורים להיות מוצלחים עוד יותר עם הטיפולים החדשניים שהזכרנו לעיל. לגבי סרטן שלפוחית השתן גרורתי, סיכויי ההחלמה הינם נמוכים יותר, ועומדים על כ-50% בממוצע, כתלות בתזמון האבחנה. עבור סרטן בשלפוחית השתן בדרגה 4 (כאשר נמצאו גרורות באיברים מרוחקים), אחוז השרידות עומד על כ-15%, בתקווה שהטיפולים הביולוגיים החדשים יצליחו לבצע שינוי לטובה במספר זה.

לסיכום, סרטן שלפוחית השתן נחשב לשכיח ועלול להיות מסוכן. כאשר המחלה חודרנית ועוברת לבלוטות, היא מאוד אגרסיבית. יש לבצע את כל המאמצים במטרה להקטין את גורמי הסיכון למחלה: אם אתם מעשנים ומחליטים להיגמל מעישון (מה שכדאי לעשות בלי קשר לשאלת הסרטן בשלפוחית השתן, כמובן), החלטה זו יכולה לסייע לכם ולהפחית את סיכויי הפועת הסרטן בעשרות אחוזים. בכל הנוגע לטיפול, הכלל המנחה הוא שככל שמטפלים מוקדם מוקדם יותר ובצורה נכונה יותר, כך סיכויי ההחלמה עולים. עד למצב של הצלת חיים של ממש. חשוב לזכור כי התייחסות לסימפטומים, אבחון נכון וטיפול בזמן יסייעו לטפל ברוב המקרים של סרטן בשלפוחית השתן.

סרטן בשלפוחית השתן: שאלות ותשובות

ישנם שני סוגים: ● סרטן שלפוחית השתן שאינו גרורתי: במקרה זה הגידול אינו חודר את שכבות השריר העוטפות של השלפוחית, ולמעשה נשאר במקומו. רוב רובם של הגידולים בשלפוחית השתן אינם גרורתיים, והדבר אומר כי גם הטיפולים נשארים ממוקדים בשלפוחית השתן ללא צורך בטיפולים מערכתיים. ● סרטן בשלפוחית השתן גרורתי: סביב שלפוחית השתן ישנם שרירים האמונים על תהליך ההרפיה והכיווץ שלה. במידה וגידול סרטני עובר דרך שכבות שרירים אלו, הוא עשוי לשחרר גרורות שיתפתחו בתוך איברים אחרים. כ-20% מהגידולים בשלפוחית השתן הינם גרורתיים, והטיפול בהם הרבה יותר מסובך ומורכב מערכתית. ישנם גם גידולים שפירים של שלפוחית השתן, אך הם נדירים יותר.
גידולים סרטניים מתרבים במהירות וגורמים להתפתחות לחץ מקומי על הרקמה, פציעה שלה, ולעיתים מובילה גם לסגירה מלאה או חלקית של צינור השתן. כל אלו עשויים להתבטא במגוון תסמינים, ובראשם הופעת דם בשתן (מופיע אצל כ-70% מכלל המטופלים המאובחנים עם סרטן בשלפוחית השתן), וכמו כן, לגרום לתחושת דחיפות המובילה לתכיפות גבוהה בכל מה שקשור להטלת שתן. יש לציין, כי תסמינים אלו אינם ייחודיים לסרטן שלפוחית השתן, ולמרות שהופעתם אינה מעידה על מחלה קשה, אין להזניח זאת ויש להיבדק בהקדם. חשוב מאוד גם לדעת, כי ישנם מאכלים או תרופות העשויים לגרום לשתן להיות מעט אדמדם, וכי דם בשתן כתוצאה מגידול יכלול מלבד עניין הצבע גם הופעת קרישי דם.
מאחר וישנה חפיפה בין סרטן שלפוחית השתן תסמינים לבין בעיות אורולוגיות נפוצות אחרות, חשוב להגיע ראשית אל האורולוג במטרה לשלול את הבעיות הפשוטות יותר, כגון דלקת בדרכי השתן, אבנים בכליות או גידול שפיר של הערמונית. במידה ובעיות אלו נשללות, המטופל מופנה לביצוע בדיקות הדמיה הכוללות אולטרה-סאונד או CT. כאשר הבדיקות מצביעות על אזור החשוד כנגוע בתאים סרטניים, עובר המטופל בדיקת הסתכלות ישירה הקרויה ציסטוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר סיב זעיר, ובראשו מצלמה, דרך השופכה לכיוון שלפוחית השתן, ונבדקת השלפוחית מחלקה הפנימי באופן ישיר. בבדיקה זו ניתן לקחת גם דגימה לצרכי ביופסיה.
ישנן מספר אפשרויות טיפול עבור סרטן בשלפוחית השתן: ● הוצאת הגידול (אנדוסקופיה): באמצעות ציוד אנדוסקופי, הגידול נכרת ועובר להמשך בירור על ידי פתולוג. ● כריתת שלפוחית השתן: מתבצעת כאשר מדובר בגידול חודרני וכאשר יש חשד כי האיבר נגוע בגידולים סרטניים. ● טיפול בהקפאה: מיועד עבור גידולים סרטניים שאינם חודרניים. בשיטה זו רקמת התאים הסרטניים מוקפאת בטמפרטורה קיצונית ומיד מופשרת, וזה גורם להרס כל התאים הסרטניים תוך מינימום נזק לרקמה בריאה. ● טיפולים מערכתיים: במידה ומדובר בגידול חודרני, עם או ללא גרורות, יש לטפל בו באמצעות כימותרפיה. כיום כבר ניתן למצוא טיפול ביולוגי חדשני המבצע שימוש בתרופה כימותרפית המסוגלת לחסל את הגידול באופן מהיר וממוקד.
במקרה של חולי סרטן שלפוחית השתן תוחלת חיים תלויה בשלב בו התגלתה המחלה. כל עוד מגלים את המחלה בשלב מוקדם, תוחלת החיים לא אמורה להיפגע. עקב סיבה זו, חשוב מאוד ללכת ולהיבדק אצל אורולוג מומחה כאשר מתחילים להופיע תסמינים המיוחסים לסוג סרטן זה. סיכויי ההחלמה עבור סרטן מסוג זה שאינו גרורתי, נחשבים לגבוהים ביותר ועומדים על כ-90% בממוצע, אלא שכאשר מדובר בסרטן גרורתי, המספרים אינם גבוהים והם תלויים, כאמור, בתזמון הגילוי: עבור גילוי מוקדם מיוחסים כ-50% החלמה מהמחלה לטווח זמן של 5 שנים. עבור גילוי מאוחר עם גרורות בפועל (דרגה 4), מיוחסים כ-15% החלמה ל-5 שנים.

דם בשתן – ממה נובע דימום בשתן ומתי לגשת לבדיקת רופא?

צעדתם אל עבר השירותים בנחת, באתם להטיל את מימיכם בשקט ובשלווה, אך לפתע גיליתם גוון אדום מדאיג בשתן לכם. זה אירוע מלחיץ מאוד, דורש אבחון, אבל גם מצב בר טיפול. בכתבה זו תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי לנושא של דם בשתן. ממה הוא נגרם? על אילו מחלות הוא יכול להעיד? על כך ועוד בפוסט הבא.

דם בשתן סיבות

ישנן מספר סיבות להתרחשות תופעה זו, המכונה גם המטוריה. כך למשל, יש לא מעט גורמים שיכולים לגרום להופעה של דם בשתן אצל גברים וגם נשים, כאשר ברמה הכללית ניתן לחלק את הגורמים לשתי קבוצות: דימום שהמקור שלו הוא מחלות של הכליות, ודימום שמקורו מחלות ובעיות של דרכי השתן.

מצב של המטוריה מיקרוסקופית, בה יש כאב בעת הטלת שתן, אך אין סימנים ויזואליים מוחשיים (למעט באמצעות מיקרוסקופ)\ דורש גם הוא התייחסות. אם מדובר על מקרה של מטופל בגיל מבוגר, הדימום עלול להיגרם עקב סיבות כדוגמת אבנים בדרכי השתן. במצב הזה, אבן שמתחילה את דרכה בכליה ועוברת לאורך מערכת השתן יכולה לגרום לכאבים ולדימום. דוגמאות נוספות הן דלקת בשתן עם דם, ובעיקר דלקת של כיס השתן, וכן גידולים כדוגמת גידול בשלפוחית השתן, היוצרים כאבים בעת מתן שתן ודימומים אפשריים.

מתברר שמדובר בעניין של מידה. כשמסתננות להן כדוריות דם לשתן אבל לא במידה גדולה, ייתכן מצב בו יהיה דימום בשתן, אולם לא נוכל להבחין בכך בעין בלתי מזויינת. במצבים אלו נוכל לזהות את הדימום באמצעות מיקרוסקופ, שיאפשר לנו גם לבדוק האם מדובר במחלה זיהומית או בדלקתיות של הכליה. לפעמים מדובר בפגיעה בצינוריות המאספות של הכליה, אשר יכולים לגרום להפרשה מיקרוסקופית של שתן עם דם, שכאמור, לא נבחין בו במבט ישיר.

גורמי סיכון נוספים להתרחשות דימום בשתן הם טראומות או גידולים בכליות, המטופלים בחלק מהמקרים על ידי נפרולוג.

האם תמיד כשהשתן אדום זה מעיד על דם?

התשובה לשאלה זו היא לא. אכילה של סלק למשל יכולה לגרום להופעה של שתן אדום, מה שלא צריך להדאיג אתכם ובטח שלא מהווה סיבה להימנע מאכילת הצמח הבריא הזה, ולא רק סלק: צבעי מאכל המוכנים למזונות שאנחנו אוכלים ותרופות מסוימות שאנו נוטלים יכולים לצבוע את השתן בצבע אדום לפרק זמן מסוים. נקודה מעניינת היא, שדימומים בשתן ממש לא חייבים לבוא לידי ביטוי בגוון האדום, כאשר ייתכן מצב בו השתן יהיה בגוון חום או לחילופין צהוב עם קרישי דם בתוכו.

מלבד מזונות היכולים לצבוע את השתן לאדום כגון סלק, פטל, תותי יער וריבס (קרוי גם "ריברב"), ישנן גם תרופות המתפנות דרך הכליות, צבען אדום, והן יכולות לגרום ללחץ בשל המחשבה שיש דימום. תרופות אלו כוללות את "ריפמפין", "פנזופירין" ועוד. תרופות יכולות לצבוע את השתן לא רק באדום, אלא גם בצבעים נוספים (חום, כתום), ויש לעדכן לגביהן את הרופא המטפל בעת ההגעה לקליניקה.

חשוב לחלק את הממצא של דימום בשתן לשתי קבוצות, שכן תמיד מדובר בממצא פתולוגי שלילי.

  1. דם גלוי בשתן: דם מיקרוסקופי. מצב כזה נהוג לחלק לשתי תתי קבוצות נוספות, בהתייחס לשאלה האם אנו חווים דם בשתן ללא כאבים או עם כאבים.
  2. דם מיקרוסקופי: לא ניתן להבחין בו, אלא רק בבדיקות מעבדה תחת מיקרוסקופ.

דם בשתן

 

דימום בשתן: האם תמיד הדבר מסוכן?

דם מהשתן לכשעצמו אינו אמור להיות מסוכן, ובדרך כלל אובדן הדם אינו מסיבי. יחד עם זאת, מאחר וקיים סיכוי לכך שהגורם לדימום מחייב טיפול דחוף יותר, הרי שאין להתעלם מהתופעה, ויש להיבדק בהקדם. במקרים מסויימים, דימום בשתן גם יכול לגרום לסיבוכים שונים, בין היתר בגלל התקרשות הדם והצטברותו לאורך צינור השופכה וסתימתו, והדבר בא לידי ביטוי בקושי במתן שתן, כאבים ונטייה לזיהומים.

דרכי אבחון הבעיה

לאחר ששוללים בעיות מסוימות או דלקת בדרכי השתן, נכנסים פנימה לתוך כיס השתן במטרה לבדוק האם יש בעיה הגורמת להופעת הדם. זאת, ניתן לעשות כמובן בביקור אצל אורולוג מומחה בעזרת צנתור דרך השופכה, אותה סוקרים באמצעות אור. בחלק מהמקרים נדרשות בדיקות נוספות, דוגמת ציסטוסקופיה, המשלבת בין בדיקת אולטרה סאונד לבין MRI, ובכך מאפשרת התבוננות מוצלחת ויעילה יותר בכל המתרחש (או גדל), בתוככי שלפוחית השתן. שילוב בין מספר אופני בדיקה עשוי לספק תשובה מקיפה וחד משמעית, המגדילה מטבע הדברים את הסיכויים לטיפול מוצלח.

שימו לב, כי ייתכנו בהחלט מצבים בהם יופיע שתן דמי, אולם לא נוכל לדעת את המנגנון הספציפי המסביר את ההיווצרות שלו. דוגמה לכך הן הפרשת שתן דמי לאחר מאמץ גופני מאסיבי, למשל דם בשתן אחרי ריצה, שהיא תופעה שכיחה באופן יחסי שיכולה להיות חד פעמית. יש מקרים בהם רואים שתן אדום במידה מועטה, והוא המבטא את נוכחות כדוריות הדם האדומות בו במהלך מחלת חום. כמו כן, בהמשך לכך, יכול להיות מצב בו הבירור הכללי שמבצעים תקין, כך שאי אפשר לדעת מהו הגורם לדימום, אולם גם במצבים אלו ניתן לשאוף לטפל בו בצורה יעילה.

דימום בשתן: גם גידול סרטני הוא אפשרות

כאמור, ישנן מספר סיבות להתרחשות תופעה זו, וכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לתסמינים והממצאים הקליניים בבדיקות אותן יוזם הרופא המטפל. לערנותו של הרופא חשיבות עליונה בזיהוי בעיות חמורות העלולות להיות מסכנות חיים, ובעיקר מדובר על גידולים סרטניים, שככל שיתגלו מוקדם יותר, כך יעלו בצורה משמעותית סיכויי ההישרדות. בין סוגי הסרטן הקשורים לעיתים למצבי דימום, ניתן לציין את הבאים:

  • סרטן בלוטת הערמונית: זהו אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, הוא יכול להיות שפיר או ממאיר, וככל שהגידול גדול יותר, כך הוא לוחץ על צינור השופכה, פוצע אותו ועשוי לגרום לדימומים, וזהו למעשה התסמין השכיח ביותר של סוג סרטן זה. שילוב של דם בשתן עם תסמינים קלאסיים של גידולים בערמונית (קושי וכאבים במתן שתן), מכתיבים לרופא לבדוק האם למטופל יש PSA גבוה, ולבצע בדיקות גופניות והדמיות שונות לשם אבחנה סופית.
  • סרטן שלפוחית השתן: שתן אדום, כלומר, דם גלוי, מיקרוסקופי, ללא כאבים, מחייב בירור לגבי השאלה האם מדובר בסרטן שלפוחית השתן, ואותו הדבר גם לגבי דם סמוי בשתן (מיקרוסקופי) ללא כאבים.
  • סרטן הכליות: הכליות מרוחקות מעט משלפוחית השתן אך עדיין מחוברות אליה, כך שדימומים בכליות יתבטאו גם עם דם מהשתן. דם זה עשוי להיות מעט כהה, ולרוב הוא מופיע בתור קרישי דם וכאבים מאזור שלפוחית השתן, וזאת בשל מעבר הקרישים בתוך צינור השופכה.

לא כל הופעה של דם בשתן מרמזת חלילה על גידול סרטני. למעשה, סביר להניח כי מדובר בבעיה הרבה יותר שכיחה ופחות מסוכנת, כגון אבנים בדרכי השתן, דלקת או אפילו חבלה שהתרחשה מבלי שהמטופל זוכר או מודע לכך.

הופעת דם בשתן אצל נשים

דימום בשתן הוא מנת חלקם של גברים ונשים גם יחד, כאשר יש שיטענו שבמקרה של בנות המין היפה, אבחון הבעיה הוא מעט מורכב יותר. הסיבה לכך היא שקל מאוד לבלבל בין דם בשתן אצל נשים לבין דימום "סטנדרטי" במסגרת המחזור החודשי. יש לא מעט נשים שבמצבים מסויימים הן בטוחות כי מדובר בדימום שמקורו בשתן, אבל בסוף מתברר שהדם מקורו בכלל מהמחזור החודשי. ברוב המקרים, מדובר על תהליך תקין לחלוטין, אם כי דימום יתר או כזה שאינו חולף במהלך המחזור החודשי יכול בהחלט להעלות סימני שאלה.

דוגמה נוספת היא דם בשתן בהריון, שגם היא תופעה הגורמת לחששות אצל נשים רבות על רקע העובדה שהמחזור החודשי מפסיק בשלב כלשהו במהלך חייהן. מקרה זה הינו שכיח בכ-2%-3% מההריונות, והוא עשוי להיגרם עקב דימומים בשליה, בצוואר הרחם או בנרתיק האישה. ברוב המקרים, מדובר בכמות דם קטנה, שאינה מסכנת את האם או את העובר, אם כי מומלץ כמובן להתייעץ עם הרופא המטפל או אורולוג.

המסקנה ברורה, אצל נשים וגברים כאחד, לפני שנותנים שם לבעיה או למחלה, חשוב לעשות בדיקה מקיפה ולבדוק מה הסיבה להתרחשות הדימום.

דם בשתן נשים וגברים: כיצד מאבחנים?

כאשר מטופל או מטופלת מגיעים לרופא המטפל עם תלונות על פיפי עם דם, שתן עם קרישי דם, או כאבים שונים מאזור שלפוחית השתן וכדומה, מתחיל בירור אבחנתי במטרה למצוא את הסיבה להופעת תסמינים אלו. יש בידי הרופא מגוון אפשרויות בדיקה כדוגמת בדיקת שתן לנוכחות דם גלוי, דם סמוי, מיקרוביולוגיה, אולטרסאונד של הכליות, הערמונית אצל גברים, שלפוחית ודרכי השתן, בדיקת ציסטוסקופיה של שלפוחית השתן, בדיקות הדמיה (CT, MRI) ולעיתים גם ביצוע ביופסיה. במקרה של דם בשתן נשים יש ליטול את דגימת הדם מחוץ לתקופת הווסת, ובמקרה ויש דימום בשתן בתקופת ההיריון, יש לבצע את הבדיקה באופן תדיר יותר, תוך ביצוע מעקב צמוד.

שמתם לב לתסמינים כלשהם שיכולים להעיד על דם בשתן? צרו קשר עוד היום עם מרפאתו של ד"ר אורי לינדנר – מומחה לאורולוגיה אונקולוגית בעל שם, אשר עובד עם קופות חולים רבות וגם עם חברות ביטוח.

 

תחומי התמחות של אורולוג מומחה – ד"ר אורי לינדנר

אורולוג מומחה מסביר על ניתוחים רובוטיים בסרטן הערמונית

סרטן הערמונית נפוץ בעיקר בקרב גברים מעל גיל 50, ולרוב מדובר במחלה לא אגרסיבית עם שיעור תמותה נמוך. אורולוג מומחה ד"ר אורי לינדנר, מסביר כי הטיפול היעיל ביותר במחלה הוא ניתוח להסרת הערמונית. החדשות הטובות הן, שהטכנולוגיה החדשנית בתחום הרפואה הביאה איתה בשנים האחרונות פתרון באמצעותו ניתן להסיר את הערמונית ואת הגידול בעזרת רובוט.

על סרטן הערמונית

בממוצע 2,000-2,500 גברים מאובחנים כחולים בסרטן הערמונית בישראל מדי שנה, זאת לאחר שעברו בדיקת PSA וגם ביופסיה של הערמונית בהרדמה כללית או לא. על סמך מראה האגרסיביות של המחלה בביופסיה עצמה ועל פי רמת ה- PSA לפני הבדיקה, קובעים את רמת הסיכון של סרטן הערמונית. רמת הסיכון מסמלת את יכולת האגרסיביות של הגידול לפתח גרורות ואף לגרום למוות. נהוג לחלק את החולים במחלת סרטן הערמונית לשלוש קבוצות:

  1. חולים בסיכון נמוך
  2. חולים בסיכון בינוני
  3. חולים בסיכון גבוה

כמחצית מהמקרים החדשים מאובחנים עם מחלה בסיכון נמוך ומרביתם לא זקוקים לשום טיפול ויכולים להיות במעקב בלבד. לעומת זאת, חולים אשר מאובחנים עם סרטן בסיכון בינוני או גבוה לרוב זקוקים לטיפול.

אורולוג מומחה

סוגי טיפולים למטופלים החולים בסרטן הערמונית

  1. ניתוח
  2. הקרנות

על ההבדל בין ניתוח פתוח לניתוח רובוטי

עד לפני מספר שנים, הניתוח השכיח להסרת הגידול היה ניתוח פתוח אשר מבוצע דרך חתך. דרך החתך היו מסירים את הערמונית, שלפוחיות הזרע ובלוטות הלימפה.

ניתוח זה כרוך בהחלמה ממושכת. היום, מרבית הניתוחים מתבצעים באמצעות מערכת רובוטית שמאפשרת החלמה מהירה יותר. הניתוח מתבצע דרך חתכים קטנים בבטן דרכם מוחדרת מצלמה ומכשירי ניתוח דקים אשר מגיעים לאזור הניתוח ומבצעים את הניתוח הפנימי בו מוסרים אותם האיברים בדיוק כמו בניתוח הפתוח. בסוף הניתוח נשאר המטופל עם קטטר למשל 10 ימים ולאחר מכן מוציאים אותו והמטופל חוזר לשגרת חייו.

תופעות לוואי של הניתוח (בין אם פתוח או סגור):

  • פגיעה בתפקוד המיני – בזמן הניתוח עצבי הזקפה מקיפים את הערמונית משני הצדדים. כדי לשמר זקפה יש לבצע שימור של העצבים בזמן הניתוח. מרבית החולים זקוקים לתרופות לעידוד זקפה אחרי הניתוח. חלקם יוכלו להפסיק ליטול את התרופות ואחרים יצטרכו להמשיך וליטול את התרופות.
  • פגיעה במתן שתן – ביום הוצאת הקטטר, רוב החולים דולפים, אך תוך מספר שבועות המצב משתפר. תוך מספר שבועות עד מספר חודשים, מרבית החולים ישלטו באופן מלא במתן שתן.

איך בוחרים אורולוג מומחה?

ובכן, ראשית יש לבחור אורולוג מומחה פרטי בהתאם לבעיה הרפואית ממנה אתם סובלים, שכן יש מגוון של התמחויות בתחום האורולוגיה ביניהן אבנים בכליות, אבחון סרטן הערמונית, זיהומים בשתן, ביופסיה פיוז'ן ועוד. בנוסף, יש להתייחס לשנות הניסיון של הרופא, לרמת הניסיון שלו, לגמישות ולזמינות שלו.

ביופסיית פיוז‘ן – ביופסיה פיוזן לגילוי סרטן הערמונית

ביופסיית פיוז‘ן

לפני שנספר לכם על אחת מהבדיקות פורצות הדרך הנקראת ביופסיית פיוז‘ן, חשוב להבין את הגורמים העיקריים להופעה של סרטן הערמונית תסמינים לסרטן ועוד.

  1. מגדר – רק גברים יכולים לחלות במחלה, שכן רק להם יש את בלוטת הערמונית.
  2. גנטיקה – קיים קשר משפחתי חזק ומובהק המוכיח כי מדובר במחלה משפחתית.
  3. מוצא, תזונה מערבית, אורח חיים – למשל מחקרים מראים כי אנשים החיים באסיה חולים פחות בסרטן הערמונית.

חשוב להבין כי אבחון מוקדם של המחלה תורם להתאמת טיפול נכון ולהעלאת הסיכוי להבריא מהמחלה לגמרי.

סוגי הבדיקות לאבחון סרטן הערמונית

שיטת האבחון הרגילה היא בעצם בדיקת דם הנקראת פרוסטטיק ספסיפיק אנטיגן – או בקיצור  PSA. חשוב להבין שלמרות שהיא מכונה ספסיפיק, הספיציות מתייחסת לערמונית ולא למחלה.

לאחר שיש את התוצאות לוקחים את הבדיקה ובודקים באמצעות האצבע את הערמונית. במישוש ניתן לקבל כיוון האם הבלוטה חשודה יותר או פחות. יש המון גורמים שיכולים לגרום לעלייה ב- PSA והם בכלל לא קשורים לסרטן. יש סרטנים שהם אגרסיביים ועדיין לא גורמים לעלייה ב- PSA. בנוסף, בשנים האחרונות התפתחו בדיקות שנחשבות ליותר מדויקות ויותר מתוחכמות המוסיפות אינפורמציה על ה- PSA. חלק מהבדיקות בודקות רכיבים מסוימים ב- PSA. אחת הבדיקות הללו מכונה קיי, כלומר קלקריין. מדובר במשפחה של אנזימים שה- PSA שייך אליה.

בדיקה נוספת אשר שינתה לגמרי את האופן שבו מומחה אורולוג מבצע ביופסיה היא בדיקת אולטרא סאונד, אך לא את הדרך שבה מכוונים בביופסיה. בדיקת האולטרה סאונד מסייעת לנו לראות את הערמונית עצמה, אבל לא תמיד ניתן לראות את הסרטן שבתוך הערמונית. בדיקה נוספת בה עושים שימוש לא מעט שנים היא בדיקת MRI.  בדיקה זו נמצאה יעילה לאבחון סרטן הערמונית. לא רק שבדיקה זו המכונה ביופסיית פיוז‘ן עוזרת לנו להבין את המיקום המדויק של הסרטן, אלא גם היא עוזרת לנו להבין האם מדובר בסרטן אגרסיבי או לא. MRI משלב בין אנטומיה לבין הפיזיולוגיה של האיבר

ביופסיית פיוז‘ן

ביופסיית פיוז‘ן – מה זה בעצם אומר ומהם היתרונות של הבדיקה?

ביופסיה זו מכוונת על ידי בדיקת MRI. בעוד בדיקת ה- MRI מראה לנו את האזור החשוד.
לאחר מכן אנו רוצים לדגום אותו והדרך הפשוטה לעשות זאת היא לקחת את התמונות ולהתיך אותן, כלומר לעשות להן פיוז‘ן עם תמונת האולטרא סאונד.
כלומר, הבדיקה מאפשרת לנו לעשות שילוב בין שתי הבדיקות האחרות וכך לדגום את המקום החשוד שנגוע בסרטן.

בעוד בעבר היו נכנסים באופן אקראי ולוקחים דגימות ולא באמת היינו יודעים, כי הסיכוי לפגוע בסרטן קטן לא היה גבוה, היום עם ביופסיית פיוז‘ן לאבחון ולפניטיפול בסרטן הערמונית, ניתן להגיע לתוצאות הרבה יותר מדויקות ולהבין מה גודל הסרטן, איפה הוא ממוקם ואיזה ציון לתת לו.

  1. קליעה למטרה קטנה
  2. זיהוי מדויק של הגידול
  3. התאמת תכנית טיפול יעילה ומדויקת

בדיקת ציסטוסקופיה – מהי הבדיקה ואיך מתבצעת?

מהי בדיקת ציסטוסקופיה ומה מטרתה?

מקור המילה ציסטוסקופיה מיוונית, ומשמעותה היא הסתכלות לתוך הכיס (כיס השתן, במקרה זה).
מטרת הבדיקה היא על כן, להסתכל לתוך כיס השתן, כאשר הכניסה לכיס השתן נעשית דרך השופכה
(הצינור המחבר בין כיס השתן לחוץ, בגברים השופכה עוברת בפין).

אז מהי בדיקת ציסטוסקופיה?

בדיקת ציסטוסקופיה

 

מי זקוק לבדיקת ציסטוסקופיה?

מי שבעיקר פונה לבדיקה מסוג זה הם אנשים הסובלים מבעיות בדרכי השתן, וזקוקים לאבחנה רפואית על מנת שיהיה ניתן להתאים טיפול למצבם.

למשל, בדיקת ציסטוסקופיה מאפשרת לאבחן גידולים בשלפוחית השתן, לברר מדוע ישנו דימום מדרכי השתן, מדוע יש צריבה או דחיפות במתן שתן, זיהומים חוזרים.
וגם אי אלו הפרעות מכניות בשופכה, אבנים בדרכי השתן וכיוצא באלה.
לייעוץ לגבי הבדיקה, כמו גם לגבי סרטן הערמונית או ניתוח ערמונית, יש ליצור קשר עם אורולוג מומחה.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה?

משום שהבדיקה כרוכה במעט אי נעימות, ניתן לעשות את הבדיקה באלחוש מקומי.
אף על פי כן, חשוב לציין שהבדיקה אינה כואבת במיוחד.

אפשרת נוספת היא לאלחש בעזרת טשטוש עמוק יותר בחדר ניתוח.
מה שעשוי להפחית את אי הנוחות של המטופל הוא השימוש במכשיר ציסטוסקופ דק יותר, למרות שבאמצעות מכשיר זה לא יהיה ניתן לבצע ביופסיה או צריבה.

הבדיקה לרוב אורכת מספר דקות בודדות, אך היא יכולה להמשך גם עד כ-20 דקות ויותר, אם ישנו צורך לבצע פעולות כגון ביופסיה או טיפול בדימום.

 

מהו החשיבות בבדיקת ציסטוסקופיה?

עם השנים, ישנו דחף עז למצוא שיטות לאבחון בעיות רפואיות וביצוע פעולות שאינן פולשניות או חודרניות, ואינן מפריעות יותר מדי לשגרת החיים, כגון בדיקת CT, או אולטרסאונד.

יחד עם זאת, עדיין לא נמצאה אלטרנטיבה יעילה ופחות פולשנית מבדיקת ציסטוסקופיה לגברים.
אך אין ספק כי מדובר בבדיקה חשובה ביותר שיש ביכולתה להציל חיים, ולאבחן סרטן בשלפוחית השתן, על מנת לטפל בו כמה שיותר מהר.

 

מה לאחר הבדיקה?

לאחר הבדיקה, יתכן ותחושו באי נוחות או גירוי בשופכה, לחץ בבטן התחתונה כאילו עליכם לתת שתן בתדירות גבוהה.
אך אל דאגה, כל אלו תחושות טבעיות שצפויות לפוג בהדרגה תוך מספר מועט של ימים.

בנוסף, ביום הראשון לאחר הבדיקה, ייתכן ותבחינו בדימום קל במתן שתן, אך גם הוא יחלוף במהירות.
הרגשת העייפות שאתם עלולים לחוות עשויה להיות קשורה בהרדמה הספינלית או הכללית, כמו גם רגישות כלשהי באזור ההזרקה עצמו, חולשה בשרירים, בחילה ואף סחרחורת קלה.

במידה והתופעות הללו מעוררות בכם איזשהו לחץ או מתח, תוכלו כמובן להמשיך לנוח בחדר ההתאוששות עד שהרגשתכם הכללית תשתפר.

 

בטיחות הבדיקה

לבדיקת ציסטוסקופיה הסיכוי לסיבוכים נמוך ביותר, אך יחד עם זאת יש לזכור שמדובר בפעולה פולשנית.
ועל כן ייתכן דימום בדרכי השתן, או זיהום כלשהו.

מסיבה זו, יש להתייעץ עם אורולוג מומלץ לגבי מתן אנטיביוטיקה לפני הבדיקה ולאחריה.

ניתוח ערמונית מוגדלת – איך מטפלים ומתי זה הכרחי?

ניתוח ערמונית מוגדלת

חלק מרכזי בהתמודדות עם ערמונית מוגדלת, בשדה המשחק הקונבנציונלי, הוא תרופות מסוגים שונים. אלא למרות טיפולים תרופתיים מרובים, וטיפולים תרופתיים אשר התחדשו עם השנים, לעתים יש צורך לבצע ניתוח ערמונית (ניתוח פרוסטטה) בכדי לפתור את הבעיה. במאמר הבא נסביר על אחד מהמצבים הרפואיים היותר נפוצים בשנים האחרונות ונציג את השיטות השונות לטיפול.

מה המשמעות של ערמונית מוגדלת?

המשמעות נובעת כתוצר ישיר ממיקומה של הערמונית. הערמונית ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן וחובקת את השופכה.
כשהיא מוגדלת ומצרה את השופכה, השתן יוצא עם קושי ומכאן המשמעויות הפתולוגיות שלה.

למה בדיוק זה קורה? מכמה סיבות אפשריות. החל מגיל שלושים לערך הערמונית מתחילה לגדול, ומפריעה קלינית אצל בערך מחצית מהאוכלוסייה שמגיעה לגיל 65-60. אצל חלק מהאנשים, ההפרעות במתן שתן יכולות לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים שלהם.
כדאי לציין שיש כאלה שיש להם ערמונית מוגדלת אבל הם לא סובלים משום בעיה, אבל אלה שכן סובלים חווים תסמינים כמו למשל תכיפות במתן שתן, מתן שתן לילי, זרם חלש, קושי בהתרוקנות וכדומה.

מתי נדרש ניתוח ערמונית מוגדלת?

ובכן, ניתן לחלק את המצבים בהם נדרש ניתוח בערמונית מוגדלת לשלושה:

  1. מבחינה סובייקטיבית – כאשר איכות החיים נפגעת כתוצאה מערמונית מוגדלת. ניתן לכמת את תלונות המטופל דרך שאלון, כאשר השאלה האחרונה נשאלת בדיוק בהקשר של איכות החיים. כלומר נשאלת השאלה: איך היית מגיב אם היית צריך לתת שתן לשארית חייך? במידה והתשובה לשאלה מראה כי קיים הצורך לבצע שינוי, אנו מבינים כי אכן מוטב לבצע ניתוח ערמוני

    ת מוגדלת.

  2. מבחינה אובייקטיבית – יש מצבים בהן קיימות התוויות חד משמעיות המצודדות בביצוע של ערמונית מוגדלת ניתוח, כלומר, ביצוע של ניתוח ישירות. בין המצבים האלו ניתן למנות אצירת שתן עם פגיעה בתפקוד הכלייתי או לחלופין אצירות שתן כרוניות, הפרעות בתפקודי הכליה, זיהומים חוזרים, דימומים, אבנים בדרכי השתן ועוד. כך גם במצבים בהם הטיפול התרופתי אינו מסייע מספיק (למשל, אינו מונע הופעות חוזרות של דלקות בדרכי השתן), במצבים של דימומים חוזרים שמקורם בערמונית ועוד.

ניתוח ערמונית מוגדלת - ניתוח פרוסטטה

מה עושים במהלך ניתוח פרוסטטה?

ניתוח פרוסטטה ייכנס לתמונה לרוב רק אחרי שטיפלנו בבעיה בדרך השמרנית ובאמצעות תרופות אצל אורולוג מומחה. רוב הניתוחים המבוצעים כיום הם אנדוסקופיים וזעיר פולשניים. מטרתם לסלק את הרקמה החוסמת, ובכך מבטלים את החסימה והשפעותיה אולם עדיין נשארת מעטפת של ערמונית. כשמסתכלים על המערכת הזו אפשר לדמות אותה לתפוז. יש את הקליפה ויש את הפולפה. השופכה עוברת ממש באמצע, כאשר במהלך הניתוח מוציאים את החלק הבשרי ומשאירים את הקליפה. בשל העובדה שלא כל הערמונית מוסרת, רוב הסיכונים המצוינים בניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית אינם תקפים בהסרה של הגדלה טבה.

חשוב לציין שמועד ביצוע הניתוח הוא חשוב בהחלט. דחייה של ניתוח עלול להוביל להידרדרות בתפקוד כיס השתן: לעיתים בשל דחיה ממושכת, הרי שגם לאחר ניתוח נכון ויעיל השיפור פחות משמעותי ממה שניתן היה לקבל מביצוע ניתוח במועד. לכן חשוב לבחור אורולוג מומחה עם מיומנות כירורגית, אשר יידע לבחור את סוג הניתוח ומועד הניתוח אשר יביאו לתוצאה הטובה ביותר עבור המטופל.

ניתוח ערמונית מוגדלת – פתוח או סגור?

קיימות דרכים שונות לביצוע ניתוח בערמונית, כאשר אופי הבעיה, דרגת המורכבות שלה ופרמטרים נוספים יגדירו מה ניתן ומומלץ לעשות. אבחנה מרכזית היא בין ניתוחי ערמונית פתוחים לניתוחים בשיטה הסגורה. את הניתוח הפתוח מבצעים במצבים מורכבים, למשל כאשר הערמונית מאוד גדולה או במצבים פתולוגיים בהם יש לטפל תוך כדי הניתוח במצבים כמו אבן גדולה בשלפוחית או סעיף בשלפוחית. אנשים נרתעים מניתוח פתוח, בין השאר עקב החשש שלהם מסיבוכים או מתופעות לוואי מרובים בהשוואה לניתוחים סגורים.

יש לציין עם זאת שמחקרים רבים לא מצאו הבדל בתוצאות בין ניתוח פתוח לסגור, למעט הבדל זניח באיבוד דם. לכן כאשר רופא מקצועי מציע לעשות ניתוח פתוח, כדאי להקשיב לו.

הניתוחים העיקריים הנעשים כיום

הניתוח הסטנדרטי לצורך הסרת ערמונית בגישה אנדוסקופית הינו Trans Urethral resection of Prostat (TURP). המדובר בניתוח אנדוסקופי במהלכו נכנסים עם מיכשור עדין דרך השופכה, ובסיוע של זרם חשמלי מסירים את ההגדלה הטבה. לאחר הניתוח נשאר קטטר לתקופה קצרה. השיפור לאחר ניתוח זה, כאשר נעשה באינדיקציה הנכונה, הוא עצום. הניתוח עשוי למנוע הידרדרות בתפקוד של כיס השתן והפרעות השתנה חמורה עוד יותר בעתיד.

ניתוח ערמונית בלייזר

נידוף הערמונית עם לייזר (Photoselective Vaporization of Prostate) – הידוע גם בתור ניתוח ערמונית בלייזר ירוק – היא שיטה אנדוסקופית נוספת לסלק את רקמת הערמונית החוסמת. בסיוע של לייזר עוצמתי ניתן לנדף את רקמת הערמונית החוסמת, זהו ניתוח יעיל ביותר ואף מוריד את הסיכון לדימום בניתוח ערמונית, החיסרון שלא נותרת רקמת ערמונית לבחינה יסודית. ניתוח פרוסטטה בלייזר משמש גם להסרת ערמוניות דרך השופכה הוא קילוף הערמונית באמצעות לייזר הולמיום (Holmium Laser Enucleation of Prostate) .

טיפול בערמונית מוגדלת בלייזר מציע כמה יתרונות, ביניהם יעילות גבוהה, הקטנת הסיכויים במהלך הניתוח (גם במקרה של ניתוח ארוכים ומורכבים) וחזרה מהירה לשגרה, כאשר ברוב המקרים מספיק אשפוז יום בלבד). החיסרון של ניתוח ערמונית בלייזר ירוק הוא שיש צורך "לרסק" את הערמונית התוך כיס השתן על מנת להסירה דרך השופכה, ובנוסף הניתוח דורש לרוב אלחוש ונחשב ליקר יותר מאשר רוב השיטות.

ניתוח באמצעות אדי מים

נידף הערמונית עם אדי מים (REZUM) הוא טיפול חדיש, המסייע לנדף את רקמת הערמונית דרך השופכה בסיוע של אדי מים הגורמים לצריבה או להמסה של רקמת הערמונית. מכיוון שמתבצעת צריבה של כלי הדם, הדימום פוחת וזהו היתרון של התהליך. החיסרון הוא שהפרוצדורה נמשכת זמן רב יותר מאשר הניתוח. כמו כן, לא ניתן לקבל רקמה בכדי לבדוק האם היא ממארת או שפירה.

ניתוח ערמונית עם רובוט

אחד החידושים האחרונים בתחום הוא ניתוח ערמונית עם רובוט, הנחשב למתקדם יחסית בעולם. לרובוט העניקו את השם "דה וינצ'י", כאשר מדובר ברובוט משוכלל למדי אותו לומד להפעיל האורולוג המומחה המנתח. אמנם הניתוח הרובוטי קיים בישראל רק מספר שנים, אך הארצות הברית הוא מבוצע על בסיס קבוע מזה כעשור. באמצעות הרובוט הניתוח מתבצע ביתר דיוק, והיתרון הגדול שלו הוא ביכולת לראות את הפרטים הקטנים ולא להותיר שוליים סרטניים בגוף המטופל.

ניתוחי ערמונית – לא רק במקרה של ערמונית מוגדלת

יש לציין כי ערמונית מגודלת היא לא הסיבה היחידה לביצוע ניתוח להסרת הערמונית. גם במקרה של אבחון סרטן הערמונית לעיתים יהיה צורך בניתוח לטובת טיפול בגידול הסרטני. אך יחד עם זאת חשוב לדעת כי לא כל אחד נמצא כמועמד ראוי לניתוח, או לטיפול כזה או אחר. בחירת הטיפול הנכון תלויה במידת מה גם בגילו של המטופל,  ב"התנהגות" של הגידול ובעיקר בדירוג הגליסון שלו, בגודלו של הגידול, בשלב בה המחלה נמצאת (האם סרטן מקומי? גרורתי?), ובין היתר גם ברצונותיו האישיים של המטופל, במסוגלות של גופו לעמוד בניתוח ובמחלות רקע שייתכן שהוא סובל מהן: גם חוסר היכולת של המטופל להיות תחת הרדמה מלאה נחשבת לבעיה, למשל.

לעיתים רבות, כשהמחילה מתגלה בשלבים מוקדמים יחסית, ניתן לבצע כריתת ערמונית מוחלטת באמצעות ניתוח. כדי להסיר את הערמונית מגופו של המטופל באמצעות ניתוח, יבוצע חתך בחלק התחתון של הבטן. חתך זה יאפשר לאורולוג המנתח להוציא את הערמונית כשהיא שלמה מגופו של המטופל, יחד עם הקופסית. יהיו מקרים בהם גם בלוטות לימפה מן האגן יוסרו יחד עם הערמונית.

כך מוודאים שהסרטן מושמד לחלוטין. הליך הסרת הערמונית הוא הליך נפוץ ומוכר בעולם והאורולוגים הוותיקים המובילים יודעים לבצע אותו בלי בעיה. יתרון נוסף של ניתוח הסרת הערמונית טמון בכך שגם במקרה ויש צורך לבצע קרינה אם וכאשר המחלה חוזרת, ניתן לעשות זאת. זאת בניגוד למקרה ההפוך, בו ראשית מבצעים קרינה – אזי לא ניתן כבר לעבור ניתוח לכריתת הערמונית.

מה קורה לאחר ניתוח להסרת הערמונית, ומהן ההשלכות?

בעקבות הניתוח, יהיה צורך לחבר את המטופל לקטטר למשך תקופה קצרה (כשבוע עד שבועיים), ולהיות במנוחה בדומה לניתוחים אחרים. ההשלכות העיקריות שיש לניתוח כריתת ערמונית הן קשיים בזקפה, ולעיתים בריחת שתן בעת מאמץ.

בואו לבצע אבחון סרטן ערמונית, הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים היום, ולטפל בבעיה בשיטות מתקדמות ויעילות במיוחד!

טיפול בסרטן הערמונית – כל המידע על טיפול בערמונית

סרטן הערמונית טיפול והסבר כללי

מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,500 חולים בסרטן הערמונית מה שהופך את סרטן הערמונית למחלת הסרטן השכיחה ביותר אצל גברים.
במאמר הבא נציג את כל מה שצריך לדעת על טיפול בסרטן הערמונית, לרבות תסמינים לסרטן הערמונית.

מהי בלוטת הערמונית?

בלוטת הערמונית כשמה כן היא – דומה מאוד לערמון, והיא נמצאת במיקום מאוד אסטרטגי בגוף שלנו.
בלוטת הערמונית ממוקמת בטווח שנמצא בין שלפוחית השתן לרצפת האגן, כלומר ביציאה מהשלפוחית.

תפקידה של בלוטת הערמונית הוא לייצר חלק מנוזל הזרע, כלומר נוזל התומך בתאי הזרע המגיעים מהאשכים.
נוזל זה יוצא החוצה והוא אחראי על תהליך הפוריות.
כלומר, לבלוטת הערמונית יש תפקיד קריטי ומהותי בנושא הפוריות.
בגיל מסוים, נושא הפוריות יורד מהפרק והבלוטה סיימה את תפקידה. חשוב לציין שהבלוטה עוטפת את צינור השופכה.

החל מגיל 50 מתחיל תהליך גדילה שפירה של הערמונית מה שנקרא BPH.
תהליך זה קורה לכל הגברים בעולם. לחלק מהגברים זה יפריע יותר ולאחרים פחות כי זה בא לידי ביטוי בכל מיני תסמינים הקשורים למתן שתן.
מדובר בתהליך שפיר טבעי. חלק ידרשו טיפול תרופתי וחלק ניתוחי.

מהו מעקב פעיל על סרטן בערמונית?

בשנים האחרונות פיתחו גישה חדשה המכונה מעקב פעיל.
אצל גברים אשר אובחנו עם סרטן בערמונית כאשר  הנתונים מצביעים על כך שהסרטן עצמו שקט, קטן ולא אלים ולכן עושים מעקב ולא מבצעים טיפול בכדי למנוע תופעות לוואי של הטיפול. לאורך המעקב אם יש חשש שהסרטן מתקדם אז מתקדמים לטיפול מקובל כמו טיפול פוקאלי או כריתה רדיקלית של הערמונית.

טיפול בסרטן הערמונית

מהם גורמי הסיכון של סרטן בערמונית?

בשונה מסוגי סרטן אחרים, אין גורמים מסוימים כמו עישון או תזונה שיכולים לגרום לזה.
מה שכן אנחנו יודעים שיש כאן פקטור של גנטיקה.
כשיש מישהו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בגיל צעיר בסרטן הערמונית כמו אב או אח, מדובר בגורם סיכון חשוב ואותו נבדר יצטרך לעבור בדיקות סקר המתבצעות באמצעות בדיקה ידנית.
החיזוי של הנוקשות הוא בדרך כלל ודאי. הבדיקה השניה היא בדיקת דם מיוחדת שבודקת רמה מסוימת של חלבון וכאשר הערך שלו גבוה, השכיחות לסרטן ערמונית גבוהה.

טיפול בסרטן הערמונית – מה עושים?

חלק מהמטופלים צריכים לעבור ביופסיה ערמונית זוהי בדיקה שעושים עם מחט דרך פי הטבעת או בגישה בטווח שבין האשכים לפי הטבעת.
מדובר בבדיקה שעושים בחדר ניתוח במטרה לדגום את הערמונית.
במידה ואכן התגלה סרטן, מסתכלים על כל הנתונים שיש לנו וכל הבדיקות שבוצעו עד עכשיו ומתאימים תכנית טיפול בסרטן הערמונית.
דרגת החומרה של הטיפול נקבעת לפי שני פרמטרים עיקריים: מראה הבלוטות בביופסיה (מדד גליסון) כאשר ככל שהציון עולה, הסרטן אלים יותר,  ונפח הסרטן. מתוך כל הגלילים שדגמתי, כמה מעורבים.

סוגי הטיפולים בסרטן הערמונית

אבחון סרטן הערמונית בשלב המוקדם עשוי למנוע התקדמות המחלה ולתת אופציות טיפוליות רבות.

 

סרטן הערמונית – גילוי ותסמינים של סרטן הערמונית

על סרטן הערמונית וגילוי מוקדם

מהגברים בחברה המערבית יאובחנו עם סרטן הערמונית15-17%סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח בגברים, כאשר על פי התחזיות, כ- .
מדי שנה מתגלים כ- 1,500,000 מקרים חדשים בעולם, מה שהופך את סרטן הערמונית לסיבה השניה לתמותה מסרטן אצל גברים, ומדי שנים מעריכים כי 260,000 גברים נפטרים מהמחלה.

כיום מאבחנים סרטן ערמונית בגברים יותר צעירים, אך עדיין הגיל הממוצע של אבחנת סרטן ערמונית הוא 67.
השימוש בבדיקת הדם ל- Prsostatic Specific Antigen (PSA) הביא גם לירידה בגיל המאובחנים, וגם לכך שהסרטן מאובחן בשלבים מוקדמים יותר.

 

מידע חיוני על סרטן הערמונית

חשוב לדעת: סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים, והסיבה השניה השכיחה למוות מסרטן לאחר סרטן הריאות.
בישראל מאובחנים מדי שנה מעל 2,000 גברים עם אבחנה חדשה של סרטן הערמונית, ובעולם כולו מעל 1,100,000 מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה.

הגיע זמנכם להיבדק? יש רקע של סרטן ערמונית במשפחתכם?
כדאי שתדעו אבחון סרטן הערמונית באבחון מוקדם וטיפול בסוג זה של סרטן הערמונית עשוי להציל ממוות, ומומלץ מאוד להגיע לבדיקה, מוקדם מאשר מאוחר.

 

על סרטן הערמונית וגנטיקה

לסרטן הערמונית יש נטיה גנטית, ולגברים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן עם סרטן הערמונית קיים סיכוי גדול יותר לחלות בסרטן מסוג זה, על כן חשוב ביותר להגיע להיבדק אצל אורולג מומחה.
מעבר לנטייה הגנטית, כמובן יש לקחת בחשבון גם גורמים סביבתיים ואת אורח החיים המנוהל.

 

הגורמים לסרטן הערמונית

מכלל חולי סרטן הערמונית יש סיפור משפחתי15%גורמי סיכון לסרטן הערמונית הם משפחתיים, גנטיים וסביבתיים. ל- .
כאשר אבא של אדם סובל מסרטן הערמונית, הסיכון של אותו אדם לסבול מסרטן פי 2.1, כאשר לאח של מטופל היסטוריה של סרטן הערמונית הסיכון שלו ללקות בסרטן 3.3
וכאשר יש שניים או יותר של קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן הערמונית, הסיכון עולה פי חמש.

ההערכת מדויקת של הסיכוי לחלות בסרטן הערמונית ניתן לקבל אצל אורולג פרטי.

 

סרטן הערמונית – גברים סובלים יותר

מבחינה גנטית, נמצאו כ- 70 אללים הקשורים לסיכון ללקות בסרטן הערמונית אבל יכולת הניבוי שלהם חלשה ולכן לא משתמשים בהם כרגע לניבוי סיכון לסרטן הערמונית.
עם זאת נמצא שגברים שהם נשאים של מוטציה מסוג BRCA2 (מוטציה שמגבירה בנשים נטיה לסרטן שד) – סיכון גבוה יותר ללקות בסרטן ערמונית, וסרטן ערמונית יותר אגרסיבי.

מבחינה סביבתית, נמצא שלאפרו אמריקאים סיכון גבוה יותר ללקות בסרטן ערמונית וסרטן יותר אגרסיבי מאשר לגברים לבנים, לאסייתים סיכון נמוך יותר ללקות בסרטן ערמונית, וכאשר אדם ממוצא אסייתי מהגר לארה"ב, הסיכון שלו ללקות בסרטן עולה.
בנוסף, קיים חשש שלגברים עם השמנת יתר סיכון גבוה יותר ללקות בסרטן הערמונית מהסוג האגרסיבי.

סרטן הערמונית

מדד האגרסיביות של סרטן הערמונית

מדד האגרסיביות של הסרטן מדורג באמצעות סולם שנקרא גליסון (ע"ש הרופא ד"ר גליסון שתיאר את זה לראשונה).
כאשר הסולם מורכב משני מספרים; המספר הראשון מציין את הסרטן הכי שכיח בדגימה בערך של 1-5, והמספר השני מבטא את הסרטן השני בשכיחותו בדגימה (גם כן מ- 1-5).
כיום הסרטן הכי פחות אגרסיבי מדורג 3+3, והכי אגרסיבי 5+5.

 

כיצד מאבחנים סרטן בערמונית?

בכדי לאבחן סרטן בערמונית יש לבצע ביופסיה, ניתן לבצע ביופסיה טרנסרקטלית או פרינאלית.
ההבדל בין שתי השיטות הללו נעוץ בשאלה מהיכן מוחדרת המחט לערמונית. בשיטה הטרנסרקטלית, המחט מוחדרת דרך הרקטום, השיטה הרווחת היום.

יתרונות השיטה זה היכולת לבצע את הפרוצדורה במרפאה, ללא סיוע של מרדים. זו שיטה נגישה וזריזה.
החיסרון העיקרי זה הסיכון לזיהום לאחר ביופסיה, היות והמחט עוברת דרך הרקטום קיים סיכון להתפתחות זיהום.

בגישה הטרנספרינאלית הגישה לערמונית דרך חיץ הנקבים (אזור מתחת לשק האשכים ומעל לרקטום).
היתרון -הסיכון לזיהום יורד משמעותית, החיסרון – שקיימת אי נוחות משמעותית מהבדיקה ולכן מקובל לבצע אותה בהרדמה, בנוסף סיכון מעט גבוה יותר לאצירת שתן לאחר הפרצדורה.

את שתי השיטות ניתן לבצע גם בצורה של ביופסית היתוך (פיוז'ן), אם קיים MRI ונמצא איזור חשוד ניתן לבצע ביופסיה מיוחדת אשר משלבת בין תמונות ה- MRI  לתמונות ה- US.
במידת הצורך חשוב לקבוע תור אצל אונקולוג מומחה.

 

כיצד תדעו אם חליתם בסרטן הערמונית?

אם חיפשתם סימנים או תחושות גופניות כאלה ואחרות כדי לדעת האם חליתם, דעו כי סרטן הערמונית אינו גורם לתופעות לוואי עד שלבים מאד מאוחרים של המחלה?
לכן אסור שהופעת תסמינים תהיה הסיבה להגיע לבדיקה, שכן עלול להיות מאוחר מדי לטפל עד לנסיגה מוחלטת.
בעקרון, ניתן לחשוד בסרטן הערמונית כאשר ערכי ה- PSA בדם גבוהים או כאשר בבדיקת הערמונית ניתן למשש גוש חשוד.

 

ביופסיה של הערמונית ודרגות התמיינות

לפני מתן טיפול בסרטן הערמונית, יש כמובן לבצע אבחנה, הנעשית ע"י ביופסיה של הערמונית, כפי הנהוג בסוגי הסרטן השונים.
כיום  ישנן מספר אפשרויות ללקיחת ביופסיה, וניתן למעשה לעשות את הביופסיה בשתי שיטות עיקריות – דרך החלחולת (טוסיק) או דרך הפרינאום.

לאחר לקיחת הביופסיה, וכאשר מאבחנים סרטן של הערמונית, יש חשיבות לדרגת ההתמיינות של הגידול.
דרגת ההתמיינות נקראת גליסון והיא מורכבת משני מספרים משלוש עד חמש ומשלוש עד חמש, כאשר גליסון 3 דרגת ההתמיינות הכי גבוהה (הכי פחות אלים) וחמש עם דרגת התמיינות הכי נמוכה (הכי אלים).
גליסון 3+3 הכי פחות אגרסיבי, גליסון 5+5 הכי אגרסיבי.

 

טיפול בסרטן הערמונית

כיום יש מספר טיפולים מקובלים בסרטן ערמונית ממוקם: הראשון הוא ניתוח פרוסטטה להסרה מלאה או חלקית שלה, השני – קרינה חיצונית, והשלישי הוא קרינה פנימית.
יש גם טיפולים אשר מתחילים להסתמן כטיפולים אפשריים לסרטן בערמונית דוגמת טיפול מקומי (פוקאלי) בסרטן הערמונית.

יש לציין כי בסרטן אשר אינו ממוקם לערמונית – ניתן לטפל בעזרת זריקות לדיכוי הורמון הטסטוסטרון או כימותרפיה.

 

ביופסיית היתוך לסרטן הערמונית (Fusion Prostate Biopsy)

ביופסיה של הערמונית היא בד נעשית כאשר יש חשד לסרטן הערמונית, חשד שעולה בעיקר אם מתגלים ערכי PSA גבוהים או לחלופין מבצעים בדיקת ערמונית בעזרת האצבע ומגלים ממצא חשוד. אלא שבתחום הזה ניתן להתקדם הרבה מאוד, עם שיטות המגבירות את יעילות ודיוק האבחון. ביופסיית היתוך לסרטן הערמונית, הידועה גם בתור "ביופסיית פיוז'ן", היא טיפול כזה בדיוק. היא מאפשרת לאבחן את הגידול גם בשלבים ראשוניים, וגם אם מדובר במטרה קטנה, ובכך להתאים תוכנית טיפולים באופן אישי. בדרך זו ניתן לשפר משמעותית את אחוזי ההצלחה בהתמודדות עם הסרטן הנחשב לשכיח ביותר בקרב גברים (במיוחד מעל גיל 50, כפי שתוכלו לקרוא בהרחבה באתר האגודה למלחמה בסרטן).

 

מה ההבדל בין ביופסיית פיוז'ן לסרטן הערמונית לביופסיה רגילה?

הביופסיה הרגילה נעשית בהכוונת US (אולטרה סאונד), ובמסגרתה דוגמים באופן אקראי את הערמונית. מכשיר האולטרה סאונד מזהה את הערמונית אך אינו מסוגל לזהות אזורים חשודים לסרטן בתוכה, עובדה הפוגעת ביעילות הכוללת של האבחון ומאריכה את משך התהליך. חשוב לציין כי ברבע מהמקרים כאשר הביופסיה שלילית, עדיין עלול להיות סרטן משמעותי בערמונית. הביופסיה נעשית בהרדמה מקומית, אך לעיתים כרוכה באי נוחות למטופל.

כיום הכלי הטוב ביותר למקם סרטן בתוך הערמונית הוא ה- MRI, אולם עלול להיות קושי באבחון המקום המדויק בו מתפתח הגידול בשיטת השימוש הסטנדרטית. מטרת ביופסיית היתוך לסרטן הערמונית היא לדגום את הממצא החשוד ב-MRI  באמצעות היתוך עם בדיקת האולטרסאונד (US) אותה מבצעים במהלך הפרוצדורה.

היתרונות המרכזיים של הבדיקה

ביופסיית היתוך נעשית כאשר יש חשד או עדות היסטולוגית לסרטן הערמונית ובבדיקת MRI (תהודה מגנטית) יש ממצא חשוד. בנוסף מקובל לדגום את יתר הערמונית לשלול סרטן במקום נוסף. איגוד האורולוגים האירופאי ממליץ לבצע ביופסיית היתוך בכל הגברים אשר עברו ביופסיה קודמת, בה לא נמצא סרטן הערמונית, אולם קיים אצלם ממצא חשוד ב- MRI.

את הביופסיה מבצעים בפועל באמצעות מכשור ייעודי, היודע לחבר בין תמונת ה- MRI ותמונת ה-US. כמו כן המכשור יודע היכן נמצאת מחט הביופסיה, במרחב וביחס לממצא החשוד בערמונית. עובדות אלה מגדילות בצורה משמעותית את יעילות תהליך האבחון, במקרים פשוטים ומורכבים כאחד.

הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית, במשך כ-45-30 דקות לרוב, כאשר הרגליים מורמות על מנת לאפשר גישה טובה יותר לערמונית. את הערמונית דוגמים דרך הפרינאום, אזור הממוקם מתחת לשק האשכים. העובדה שהדקירות נעשות דרך הפרינאום, ולא דרך החלחולת כמו בביופסיה הרגילה אשר נעשית ללא היתוך, מורידה מאד את הסיכון לזיהומים ולסיבוכים אחרים עקב התהליך.

אז איך מתחילים?

ביצוע ביופסיית היתוך דורש אמצעים מיוחדים ויכולת מתקדמת של אורולוג מומחה בהבנת תהודה מגנטית של הערמונית, כך שחשוב לראות היטב מיהו בעל המקצוע אשר אליו אתם פונים, מהו הניסיון שלו בתחום, באיזה ציוד הוא משתמש וכן הלאה.

הבדיקה מבוצעת במספר מרכזים בארץ. למרות שהיא אינה כלולה בסל הבריאות, נכון לנקודת הזמן הנוכחית, ניתן לקבל עליה החזרים כספיים משמעותיים במסגרת חלק מהביטוחים המשלימים של קופות החולים וחברות הביטוח.

שאלות נפוצות- וגם תשובות!

מה היא משמעות המילה "היתוך" בהקשר זה?

"היתוך" הוא תרגום של המונח האנגלי Fusion. בהקשר ביופסיה מסוג זה, המונח מתייחס לשילוב המידע שהושג באמצעות צילומי MRI מקדימים, עם המידע הגראפי שמציג האולטרה סאונד תוך כדי הליך הביופסיה עצמו.

 

האם ביופסיית היתוך לסרטן הערמונית מחייבת הרדמה?

השיטה של ביופסיית היתוך משוכללת יותר משיטת הביופסיה הרגילה וגם דרישות ההרדמה עבורה גבוהות יותר. ההליך מתבצע תחת הרדמה כללית. זאת, בשונה מביופסיה רגילה, אשר מבוצעת בסיוע הרדמה מקומית בלבד.

 

מהם אמצעי זיהוי הסרטן עליהם מדובר?

שימוש בצילומי MRI, לשם זיהוי אינדיקציות לסרטן. שימוש במכשיר אולטרה סאונד, כעזר להכוונת תהליך הביופסיה. שימוש במכשור ייעודי עבור ביופסיית היתוך, לשם שילוב מידע ה-MRI והאולטרה סאונד. ולבסוף, גישת הביופסיה עצמה, בה לוקחים דגימות רקמה עבור בדיקת מעבדה.

Prostatic Specific Antigen – PSA

PSA הינו אנזים שהתגלה בנוזל הזרע בשנות השבעים ובשנות השמונים נמדד בדם ובהמשך נמצא קשר בין רמות PSA בדם לסיכון לסרטן הערמונית.

זהו אנזים שכמעט כולו מיוצר ע"י הערמונית, ומכאן שמו. בנוזל הזרע רמתו מאד גבוהה (עד פי מיליון מרמתו בדם). תפקידו של האנזים לסייע לזרע להיות נוזלי ויש לו חשיבות בפוריות.

נמצא שקיים קשר בין רמות PSA מוגברות לסרטן הערמונית, בתחילה הציעו שכאשר ערכי PSA מעל 4 נ"ג/מ"ל מומלץ לשלול סרטן ערמונית בעזרת ביופסיה אך כיום אנו יודעים שיש גברים עם ערכי PSA נמוכים משמעותית מ-4 נ"/מ"ל שיש להם סרטן ערמונית משמעותי ויש אנשים עם ערכי PSA גבוהים בהרבה ללא עדות לסרטן ערמונית.

חוץ מסרטן ערמונית גם דלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס) וגם הגדלה טבה של הערמונית יודעים לבעלות ערכי PSA. גם הכנסת קטטר, ו/או ציסטוסקופיה או כל מניפולציה על הערמונית עלולים להעלות ערכי PSA.

מאד חשוב לא לבצע בדיקת PSA סביב אירוע דלקתי חריף כאשר מבצעים בדיקת ערמונית.

רצוי לבצע את בדיקת הדם לאחר המנעות קיום יחסי מין למשך מספר ימים (הערכים בנוזל הזרע מאד גבוהים ועלולים לדלוף לדם).

הבדיקה עצמה לא מאד מדויקת וקיים דיון ארוך בספרות האם להשתמש בבדיקת ה- PSA כבדיקת סקר לגילוי סרטן הערמונית או לא, וגם מהו ערך גבוה ומהו ערך פחות מטריד. חשוב להדגיש כי הממשל הרפואי בארצות הברית לא ממליץ על שימוש בבדיקת PSA כבדיקת סקר מאידך איגוד האורולוגי האמריקאי כן ממליץ.

כאשר יש אבחנה של סרטן ערמונית לגובה ערכי  PSA יש משמעות  מבחינת סיווג המחלה לסיכון נמוך,בינוני או גבוה.

לאחר ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית לערכי PSA  משמעות גדולה באבחון הישנות.