אבנים בדרכי השתן: מאפיינים, אבחון וטיפול בבעיה הנפוצה

אבנים בדרכי השתן נחשבת לבעיה רפואית שכיחה, המקשה מאוד על אלו הסובלים ממנה. היא מופיעה על פי ההערכות אצל כ-15-5% מהאוכלוסייה ומאופיינות באחוז חזרה גבוה במיוחד. כמחצית מהאנשים אשר חווים אבנים בדרכי השתן יחוו זאת שוב, גם אם יעברו טיפול להתמודדות עם הבעיה.

איך נוצרות אבנים בדרכי השתן?

קיימות תיאוריות שונות בנושא. האבנים עלולות להכיל חומרים שונים. הדבר המשמעותי ביותר הוא כמות המומסים. למה הכוונה? מצבים בהם יש פחות שתן שעובר דרך דרכי השתן והסידן או חומרים אחרים שנמצאים בשתן מתגבשים ונוצרים לכדי אבן. ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לכך, דוגמת שקיעה של מלחים בתוך הצנרת הטבעית של הכליה. אלו עוברים תהליך חדירתי למערכת מאספת של השתן המנקזת את השתן לכיס השתן.

האבנים עלולות להכיל חומרים שונים:

1. אבן סידן – מופיע אצל כ-80% מהחולים
2. אבני חומצה אורית
3. אבני זיהום
4. אבן ציסטין – לרוב מופיעה בגיל צעיר

ממה נובעות אבנים בדרכי השתן?

קיימת סבירות גוברת להופעת אבנים בשלפוחית השתן, כאשר פעמים רבות הבעיה מופיעות אבנים בדרכי השתן אצל גברים עם הפרעות חסימתיות הנגרמת מהגדלה טבה של הערמונית. הימצאות האבנים מושפעת בהמשך לכך ממשתנים דוגמת אלו:

• גיל – גיל מתקדם הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להיווצרות האבנים עקב נזקים מצטברים, שינויים באורח החיים (דוגמת הפחתת כמות המים ששותים) ועוד. אם הבעיה מופיעה לפני גיל עשרים, יש לבצע בירור מטבולי
• מגדר – הבעיה מעט שכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים
• משקל – אנשים במשקל עודף הם בדרגת סיכון גבוהה לסבול מהבעיה, וכך גם אנשים הסובלים מיתר לחץ דם או מעודף כולסטרול
• תזונה – בעיקר אנשים שצורכים כמויות גבוהות של מלחים ומינרלים
• מיקום גיאוגרפי – במזרח התיכון הסיכויים לסבול מאבנים בשלפוחית השתן גבוה יותר מאשר אזורים אחרים, עקב השילוב בין הטמפרטורות החמות, השתייה שאינה מספיקה והרגלי התזונה, לרבות צריכה מוגברת של ירקות
• היפרתירואידיזם – פעילות יתר של בלוטת התריס
• כמות מוגברת של ויטמין D, ו/אם צריכה של תוספי סידן
• תרופות – ישנן תרופות שהאדם נוטל שעלולות להגדיל את הסיכויים להיווצרות אבנים, דוגמת תרופות ייעודיות לאיידס
• מחלות – לרבות מחלות מעי דק, מחלת המפרקים גאוט או מחלות ממאירות אחרות

אבנים בדרכי השתן תסמינים

אבחון מדויק של אבנים בשלפוחית הוא אחת מדרישות החובה בדרך לטיפול יעיל בבעיה. מדובר בבעיה ש"קל" להבחין בתסמינים האפשריים שלה, אם כי עשוי להיות קושי לייחס אותן דווקא אליה. במקרים אחרים, האבנים תתפתחנה להן בדרכי השתן במשך שנים בלי שהאדם יסבול מסימפטומים הניתנים לייחוס.

אם הבעיה מחמירה, הרי שמדובר במצב מורכב הגורם לאי נעימות רבה. הסימפטום המובהק של האבנים הוא העקב הכאב העז הנובע ממנו: למעשה, רבים מהסובלים מהבעיה של אבנים בדרכי השתן המתבקשים לדרג את עוצמת הכאב שלהם נוקבים בעוצמה המקסימלית (10). הכאבים יופיעו לרוב באזור הבטן התחתונה, יתחילו מהמותן ועלולים להקרין לאזור המפשעה.

סימנים אחרים להופעה של הבעיה, או לעיתים קרובות להחמרה שלה, הם:

• דם בשתן – בין אם דימום מקרוסקופי בו ניתן להבחין בדם, ובין אם מיקרוסקופי שאינו משפיע על צבע השתן. הדימום עלול להיות ממושך
• קושי במתן שתן או בריקון השלפוחית
• דחיפות במתן שתן
• עווית כלייתית – כאבים באזור המותן עקב חסימת האבנים
• אי ספיקת כליות – אבן חוסמת עלולה לגרום לבעיה כרונית, עד לסילוק האבן, במסגרת הכליה נפגעת ותפקודה מוחמר בהדרגה
• בחילות
• הקאות
• ועוד

אבנים בדרכי השתן עלולות להתפתח לכדי מצבי חירום של ממש. אבן חוסמת יחד עם חום עלולה להתפרש כמצב חירום, משום בסיטואציה זו נדרש ניקוז מהיר של הכליה. האבן תפגע באפשרות המעבר של חיידקים לדם, וזיהום חמור עלול להתפשט תוך זמן קצר. במצב זה יש לבצע ניקוז כמה שיותר מהר, בין אם באמצעות הכנסת צינורית פנימית המסתלסלת בכליה ויורדת לשופכה (שם היא מסתלסלת שוב) ובין אם בניקוז חיצוני, הנעשה דרך המותן בעזרת צינורית ישירות לאגן הכליה. לרוב משאירים את הצינורית במשך מספר חודשים.

אבחון הבעיה

כיום מוצעים אמצעים יעילים לאבחון הופעת האבנים, כמו גם סוגים אחרים של גידול בשלפוחית השתן. החשד הראשוני עולה בדרך כלל על פי הסיפור הקליני של המאובחן, לרבות התסמינים שהוא חווה. צורת אבחון מקובלת מבוססת על US וכן התבוננות בכיס השתן באמצעות מצלמה זעירה וגמישה, מה שידוע בתור ציסטוסקופיה .במקביל ניתן לבצע בדיקת CT  אשר מדויקת מאד באבחון אבנים בשלפוחית ובדרכי השתן, גם ללא צורך בחומר ניגוד. מלבד הבדיקות שאמורות לאתר את האבנים ולתהות על קנקנן, נעשות פעמים רבות בדיקות דם ושתן במטרה לבדוק האם ישנן הפרשות חריגות של סידן, נתרן, חומצה אורית ועוד.

כיצד מתבצע טיפול באבנים בדרכי השתן?

יש מקרים בהם אבנים בשלפוחית תיפלטנה מעצמן, אפילו ללא טיפול, כאשר כמעט תמיד מדובר בתרחיש בו האבנים הן קטנות. במצבים רבים אחרים, עם זאת, חשוב לטפל בבעיה – ורצוי שעה אחת קודם. טיפול באבנים בשלפוחית השתן יכול להתבצע כיום במגוון דרכים, מה שמשפר משמעותית את מצבם של אלו הסובלים מהבעיה.

בהתאם לגודל האבנים, גודל הערמונית, למספרן ולמאפיינים אחרים של האדם או הבעיה, מוחלט על אפשרות הטיפול בבעיה. על רקע העובדה שהסיבה השכיחה להיווצרות אבנים בשלפוחית בפועל היא ערמונית מוגדלת, מקובל לטפל גם בערמונית וגם באבנים באותו ניתוח. טיפול קר באבן עלול לסייע בטווח הקצר אך לעיתים קרובות ללא טיפול במקור היווצרות האבן (הגדלה טבה של הערמונית) האבן עלולה לחזור תוך תקופה קצרה.

ריסוק אבנים בדרכי השתן עשוי להתבצע באמצעות לייזר אצל אורולוג מומחה. המדובר הוא בטיפול זעיר פולשני, הנעשה בגישה האנדוסקופית. במסגרת הניתוח מכניסים מכשיר זעיר לצינור השתן עד לזיהוי האבן או האבנים. לאחר מכן משתמשים בסיב לייזר דק על מנת לרסק את האבן ולהסיר את הפירורים. טיפול בלייזר אבנים בשלפוחית השתן עשוי לספק תוצאות מצוינות, כאשר בכוחו להביא לריסוק מוחלט של האבנים. יחד עם "גירוד" המקטע החוסם של הערמונית דרך השופכה, ניתן להעלים את הבעיה.

צורת ריסוק נוספת של אבנים בדרכי השתן היא באמצעות גלי הדף. הטיפול נעשה באמצעות מכונה המכוונת קרני רנטגן למקום ייעודי ומרסקת את האבנים לחלקים קטנים יותר, בשאיפה שהן ייצאו בהמשך מהגוף באופן עצמאי. יש להדגיש שהפעולה הזו מתאימה בעיקר לאבנים שאינן גדולות יתר על המידה (עד 2 ס"מ לרוב) וכאשר מיקומן מאפשר זאת. היתרון הוא שהשיטה אינה נחשבת לפולשנית, גם אם כן נעשית תחת הרדמה מלאה או טשטוש.

איך מונעים את הבעיה?

אנשים הסובלים מאבנים בשלפוחית השתן, תהיה הסיבה להן אשר תהיה, יכולים לנקוט בכמה פעולות פשוטות על מנת להפחית את הסיכויים להיווצרות אבנים חדשות. הרגלי התזונה והשתייה מהווים חלק מרכזי בכך, ועשויים להפחית את הסיכויים להיווצרות אבנים בעשרות אחוזים. ראשית, חשוב להקפיד לשתות מים בכמות מספקת – לפחות 3-2 ליטר ביום – וגם בלילה.

התאמות תזונתיות, או אפילו אבנים בדרכי השתן תרופות סבתא, עשויים לשפר את המצב. רצוי להפחית במזון את כמויות החלבון (במיוחד חלבון שהמקור שלו הוא מן החי) או המלח. באשר לצריכת הסידן, למרות שעודף סידן עלול להגדיל את הסיכויים לאבנים מלכתחילה מזון העשיר בסידן לא אמור להוות בעיה, כאשר עיקר הסיכון מהבחינה הזו הוא בתוספי הסידן למיניהם.

ד"ר אורי לינדנר

מומחה לאורולוגיה אונקולוגית, סגן מנהל מחלקה ומנתח במרכז רפואי קפלן. וכן, אורולוג כירורג פרטי במדיקל סנטר הרצליה. ד"ר לינדנר הינו מן החלוצים והמובילים בישראל את שיטת ביופסיית ההיתוך לאיתור סרטן הערמונית.