ביופסיה ערמונית: כל מה שחשוב לדעת
לפני שנפרט על השיטה, חשוב קודם כל להבין – מתי נדרשת ביופסיה ערמונית? ובכן, המטרה העיקרית שלה היא לגלות את סרטן הערמונית וקיומן של בעיות נוספות. על רקע העובדה שסרטן מסוג זה, נחשב לשכיח ביותר בקרב גברים ברחבי העולם, והנתונים מראים כי מעל 2,000 גברים בשנה חולים במחלה בישראל כאשר בארצות הברית מדובר בכ-200,000 חולים, אפשר להבין מדוע בדיקת ביופסיית ערמונית יכולה להציל חיים. את הבדיקה מבצעים בדרך כלל אנשים החושדים בבעיה המתפתחת אצלם, עקב קיומם תסמינים כאלה או אחרים, כמו גם אנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון לסרטן ולמחלות חמורות עקב גיל, תחלואה נלווית וכן הלאה.
הקשר בין ביופסיית ערמונית לבין PSA
הדרך לגלות את המחלה היא בבדיקה הנקראת ביופסיה של הערמונית. קיים סמן המכונה PSA, שנכנס לשימוש, ומדובר בסוג של בדיקת דם שבזכותה השכיחות למחלה החלה לרדת בשנים האחרונות. זו בעצם סוג של בדיקה מקדימה אליה שולח כל אורולג בישראל את המטופלים לפני בדיקת ביופסיית ערמונית. כשרמת ה-PSA גבוהה, לרוב יישלח המטופל לביצוע בדיקה זו. חשוב לציין, שיש צורך לבצע את שתי הבדיקות, וזאת כיוון שנמצאו לא מעט מקרים בהם ה-PSA היה תקין ועדיין התגלה אצל אותו אדם סרטן.
ביופסיית ערמונית היא הבדיקה היחידה שבאמת יכולה לאשש את המחלה, בעוד יתר הבדיקות הן רק שלבים מקדימים המסייעים להבין איפה הנבדק נמצא מבחינת ערכים. ביופסיה של הערמונית מבוססת בפועל על לקיחת דגימה מרקמת הערמונית באמצעות מחט, ודגימה זו מהווה תמונת מצב לגבי המתרחש בתוך הערמונית. לאחר ביצוע הבדיקה, פתולוג מומחה בודק את הרקמות במיקרוסקופ. באמצעות בדיקה זו, אפשר לקבל תשובות לשאלות העיקריות העולות בשלב הזה, דוגמת מהו סוג הגידול, האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר וכן הלאה.
גידול שפיר של הערמונית או גידול ממאיר: תסמינים
בדיקת ביופסיה ערמונית מגלה האם מדובר בגידול שפיר או בגידול ממאיר. גידול שפיר של הערמונית הינו מצב בו הערמונית מוגדלת, ודבר זה הוא למעשה מנת חלקם של גברים רבים באוכלוסייה. הסיבה לכך היא, שהערמונית הינה איבר שתמיד גדל עם הזמן, כך שבסופו של דבר רוב רובם של הגברים יתחילו בשלב זה או אחר של חייהם לסבול מהתסמינים המטרידים. ערמונית מוגדלת מפעילה לחץ על צינור השופכה וגורמת בעיקר לקושי בהוצאת שתן, דחיפות ותכיפות בהטלת שתן, תחושה של חוסר התרוקנות מלאה ולעיתים אף הפרעות בתפקוד המיני.
במצב חמור יותר, גם עשוי להופיע דם בשתן. כל התסמינים שציינו יכולים להצביע גם על גידול ממאיר, אך במקרה של דם בשתן אצל גברים, חשוב לא להיכנס ישר לפאניקה, וזאת מאחר ואם בעבר הדבר נתפס כתסמין השמור לגידולים ממאירים בלבד, הרי שכיום ניתן לומר כי לא מדובר בהכרח בתסמין ספציפי של ממאירות.
מתי עושים ביופסיה של הערמונית בהרדמה כללית?
ביופסיה של הערמונית בהרדמה מלאה, או הרדמה כללית, היא בדיקה הנעשית כאשר קיים חשד לקיום סרטן הערמונית לאחר שנמצאו ממצאי בדיקת PSA חריגים, או בשל תוצאות נוספות של בדיקות אחרות. בדיקת ביופסיה ערמונית מסייעת לנו לקבוע אם קיימות רקמות גידול בערמונית, וכמו כן, לבדוק את רמת האגרסיביות שלהם. באמצעות כך, ניתן לקבוע תכנית טיפול מדויקת בהתאם לתוצאות הבדיקה. התוויות חשובות לביצוע ביופסיה של הערמונית בהרדמה כללית הן היצרות של האנוס או בעיות כואבות בפי הטבעת דוגמת פיסורה.
ראוי לציין, כי עד לפני מספר שנים, רוב המטופלים עברו בדיקת ביופסיית ערמונית בהרדמה מקומית, ובמרפאות בבתי החולים הבדיקה עדיין נהוגה כך. אופן הביצוע משתנה בהתאם למאפייני המקרה והמרכז הרפואי בו מבצעים את הפעולה. בדומה לתהליכים רפואיים אחרים, ניתן לבצע בדיקה זו באופן פרטי או דרך מערך הרפואה הציבורית בישראל. כיוון שהבדיקה היא בעלת פוטנציאל להיות בלתי נעימה, ובמקרים מסוימים גם כואבת, מרבית הביופסיות של הערמונית, המבוצעות בבתי חולים פרטיים, נעשות תחת הרדמה (לא עמוקה) למען חוויית המטופל.
במרפאות החוץ של בתי החולים הציבוריים, ביופסיית ערמונית נעשית בהרדמה מקומית ודרך החלחולת. גם אם מבצעים את הביופסיה בהרדמה מקומית, האזור הנדקר מורדם, ולרוב הבדיקה נסבלת ואינה כרוכה בכאבים עזים. לאחר הבדיקה ניתן להיעזר במשככי כאבים.
מה ההבדל בין ביופסיית ערמונית בהרדמה מלאה ומקומית?
האם יש הבדל בין ביופסיה ערמונית בהרדמה מלאה לבין זו שנעשית בהרדמה מקומית מבחינת הפרוצדורה שמתבצעת? ובכן, הוצאת הדגימות מן הערמונית מתבצעת בשתיהן באותה הדרך, ואין הבדל ביניהן מבחינה פרקטית. ההבדל ביניהן בא לידי ביטוי במידת ההכרה של המטופל: בהרדמה מלאה כלל אין מודעים למתרחש, ואילו בהרדמה מקומית לא חשים כאבים או אי נוחות, אך יחד עם זאת, נמצאים בהכרה מלאה. כאמור, מי שעובר ביופסיית ערמונית בבית חולים ציבורי, יעבור אותה בהרדמה מקומית. ביופסיה ערמונית באופן פרטי שמה בידי המטופל את אפשרות הבחירה, כאשר העלות של הרדמה מלאה הינה גבוהה יותר, וזאת בשל הצורך במרדים ובציוד מוניטורים של חדר ניתוח.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
הבדיקה נמשכת בערך 20-10 דקות, כשמבקרה של ביופסיית ערמונית בהרדמה מלאה, יידרש גם זמן התאוששות קצר. לרוב, תוצאות הבדיקה מגיעות תוך כ-10 ימים.
ביופסיה ערמונית סכנות ותופעות לוואי
בין אם מחליטים על ביצוע בדיקת ביופסיה ערמונית בהרדמה מלאה או בהרדמה מקומית, יש לביצוע בדיקת ביופסיה ערמונית סכנות, שהן למעשה התרחשות תופעות לוואי כדוגמת דימום בשתן למשך מספר ימים, ודימום בזרע למשך מספר שבועות. בביופסיה דרך החלחולת, קיים סיכון לזיהום. הסיכון לזיהום יורד משמעותית כאשר הביופסיה מבוצעת דרך הפרינאום.
ביופסיה ערמונית תופעות לוואי: דרכים לצמצום
במקרה של ביופסיה ערמונית, תופעות לוואי הן דבר שניתן לצמצם בדרכים הבאות:
- להרבות בשתיית נוזלים: ריבוי שתיית נוזלים לאחר הבדיקה, עוזר לשטוף את שלפוחית השתן, ובכך מתקצר משך הזמן של הופעת דם בעת הטלת שתן.
- מתן אנטיביוטיקה: לאחר ביופסיית ערמונית סיכונים עיקריים כוללים התפתחות זיהומים, וזה יותר נפוץ דרך החלחולת. מתן אנטיביוטיקה לפני ההליך מצמצם משמעותית את הסיכוי לזיהומים, כאשר המחמירים אף נוטים ליטול תרבית מהחלחולת במטרה לבדוק האם כדאי להשתמש גם באנטיביוטיקה צרת טווח וממוקדת כנגד פתוגנים שונים.
- שימוש בפד: לעיתים גם משתמשים בפד המוכנס לתוך פי הטבעת במטרה לעצור דימום שיכול להתרחש בעת ביצוע הביופסיה.
כשעוברים ביופסיה ערמונית תופעות נוספות לא אמורות לפקוד את המטופל, אפילו לא בעיות בתפקוד המיני, למרות שזה מצב שרבים חוששים ממנו. גם מהבחינה הטיפולית, הטיפולים החדשניים יותר, מאפשרים לשמר את הערמונית כך שלא תתרחש פגיעה בחיי המין של המטופלים. דוגמה לטיפול מסוג זה הוא טיפול פוקאלי בסרטן הערמונית .
החידושים האחרונים בביצוע ביופסיה בערמונית
ביופסיית ערמונית רגילה היא בעצם סוג של בדיקה "עיוורת": באמצעות 12 דגימות, הנלקחות מאזורים שונים בערמונית, הידועים כבעלי רמת שכיחות גבוהה להימצאותם של גידולים, מקבלים תוצאות. הדגימה העיוורת אינה מבטיחה כי אין סרטן המתחבא ליד האזור הנדגם, ולכן יעילותה יורדת פלאים.
את הבדיקה בערמונית ניתן לבצע בשיטות חדישות ויעילות הרבה יותר, כמו למשל ביצועה תחת אולטרה סאונד ודרך החלחולת, תחת אולטרה סאונד ודרך הפרינאום (חיץ הנקבים), או שילוב בין בדיקת אולטרה סאונד לבין בדיקת MRI, המאפשר להגיע לממצאים מדויקים יותר. מדובר בשימוש המשולב בזמן אמת למודל אחד, כלומר, לוקחים את ה-MRI ביחד עם הערמונית במודל תלת מימדי המאפשר איחוד של המידע בזמן אמת. בדיקה זו, הנקראת ציסטוסקופיה, נחשבת לאחת המילים האחרונות בתחום, ומאפשרת לקבל ממצאים באופן יעיל ובטוח יותר מאי פעם.
החדשות הטובות הן, שקיימים בתחום מספר חידושים המשנים את חוקי המשחק לחלוטין. קיימת שיטה חדשה למיצוי ביופסיה לערמונית אשר התפתחה והוכנסה לישראל בשנים האחרונות. להבדיל מהבדיקה הרגילה, המתבצעת ע"י ביופסיית פיוז‘ן, ניתן לזהות אזורים חשודים לסרטן, ובאמצעות כך בעצם להעלות את רמת דיוק ויעילות הממצאים. הבדיקה משלבת טכנולוגיית MRI, ולאחר ביצועה מטמיעים תמונות המאפשרות לכוון את הביופסיה לאזורים החשודים.
ביופסיה ערמונית דרך הפרינאום – מה חשוב לדעת?
ביופסיית ערמונית דרך הפרינאום, הקרויה גם Transperineal Biopsy, הינה דרך נוספת ללקיחת דגימות מהערמונית, כדוגמת זו המתבצעת תוך כדי גישה מהחלחולת, וקרויה Transrectal Biopsy. הפרינאום מהווה רקמה עדינה המקיפה את המעי הגס באזור החלחולת, ומשום שהביופסיה מבוצעת דרכה, היא נחשבת להרבה יותר סטרילית, עם הרבה פחות מקרי זיהומים כתוצאה מכך.
בדיקה זו יכולה אף היא להתבצע בהרדמה מלאה או מקומית, כאשר בזו האחרונה חומרי ההרדמה מוזרקים לתוך הפרינאום, מה שעשוי לגרום לתחושות של "שריפה" או כאב למשך מספר שניות בלבד, עד לתחילת ההשפעה. הניתוח עצמו נמשך עד 30 דקות, ומבוצע כמובן ע"י אורולוג מומחה. תופעות הלוואי האפשרויות מלקיחת ביופסיה ערמונית דרך הפרינאום, כוללות אף הן הופעת דם בשתן ותחושת אי נוחות בעת הטלת שתן, אך הן אמורות לחלוף תוך יומיים-שלושה.
מחקרים עדכניים שפורסמו לאחרונה, טוענים כי גברים שעברו ביופסיית ערמונית דרך הפרינאום מאובחנים עם סרטן הערמונית בשיעור גבוה יותר מאשר אלו שעברו אותה דרך החלחולת. הסיבה לכך ככל הנראה קשורה לעובדה שנטילת הדגימה דרך הפרינאום הינה איכותית יותר, ובהתאם לכך האבחון נעשה בשלב מוקדם יותר של התפתחות המחלה ומתאפשר להציל חיים.